בבואי לכתוב את הפוסט הראשון, מילת המפתח היא שינוי. מה עבר עליי מהרגע בו התחלתי את לימודיי? מדובר בתקופה קצרה השוואה לאורך חייו של אדם, מספר חודשים בלבד, אך השינוי נטמע בחשיבה, באופן הסתכלות על העולם, בניתוח האופציות הקיימות ואפילו בהבנה בסיסית של מושגים ההולכים ותופסים תאוצה, שעד היום לא ייחסתי להם כלל חשיבות. אתחיל מדוגמא קטנה מיום חמישי האחרון, בו צפיתי בתכנית "עובדה" בה סופר על זוג שהביא לעולם שני תאומים באמצעות אם פונדקאית ממומביי בהודו, ומתקשרים ביניהם ב"סקייפ".
העיתונאי, מן הסתם לא חשב לרגע שיש להסביר או לתת דברי רקע מהי התוכנה המדהימה הזו, "סקייפ" המאפשרת תקשורת סינכרונית מכל רחבי העולם, ואני מיד חשבתי כמה זה מדהים שאם רואה את ילדיה לראשונה בזכות התוכנה הזו, ואיך עד לפני מספר חודשים לא התנסיתי בה, וכשגיליתי אותה בקורס של גילה כבר היה לי קשה לחשוב על החיים בלעדיה, וילדיי מתקשרים בזכותה עם חברתם באוסטרליה ורואים כיצד גדלים האוגרים שלה מדי שבוע. וזוהי רק אחת הדוגמאות לשינוי שמתבטא בחיי היומייום.
דוגמא נוספת לשינוי בחשיבה בעקבות האפשרות והטכנולוגיות אליהן אני נחשפת במהלך לימודיי בא לידי ביטוי בביקור המפקחים של משרד החינוך במגמה אותה אני מרכזת בתיכון. אני שמורגלת בביקורים מסוג זה, מעולם לא חשבתי על הצגת ההישגים והתוצרים תוך שימוש במימד הטכנולוגי, אך למדתי בקורס של ד"ר שרה שדה כי הטכנולוגיה היא "סוכן שינוי" ועליה לשרת את הפדגוגיה, ובאופן זה הכנתי מצגת אינטראקטיבית שהיוותה את חוט השני של הביקור. בתוך השקפים שזרתי את כלל העשייה במגמה הכוללת זכייה בתחרויות, פרסומים בעיתונות, סקירה של הייחודיות בעיסוק בפרוייקטים למען הקהילה ונתונים הקשורים בהרכב המגמה ובחתך האוכלוסיה. הביקור עבר בהצלחה והפך מודל לחיקוי גם לבתי ספר אחרים.
בתחילת הדרך התלבטתי בין שני מסלולים תקשוב וניהול. כולם דחקו בי ללכת לניהול, מתוך היכרות עימי. נכנעתי ללחץ ואפילו נרשמתי למסלול זה. אולם, קיננה בי כל העת המחשבה, האם בחרתי בדרך הנכונה או עלי להשלים את הרכיב הטכנלוגי בו אני מתעניינת, למקצוע התקשורת בו אני מתמחה. בצעד כנגד כל הסיכויים, ולמרות הפחד מהמחשב החלטתי לשנות מסלול ולהירשם ללימודי התקשוב. חווית הלמידה, התוצרים הגבוהים, קבוצת האיכות וההוראה וההבנה כי זה העתיד מחזקם בי את התחושה כי זוהי הבחירה הנכונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה