‏הצגת רשומות עם תוויות כנס תקשוב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כנס תקשוב. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 10 בדצמבר 2011

סמינריון מוסיף המון....

בימים אלה, בעיצומה של שגרת העבודה והלימודים, אני מוצאת עצמי לא אחת שקועה במאמר מרתק המנתח זויות התבוננות שונות במתודולוגית התקשוב בחינוך בראי התנהלות מערכת החינוך העכשווית. זאת, במסגרת העבודה על הסמינריון עליו חברתי אורנית ואני עמלות, העוסק ביחסי הגומלין שבין למידה באמצעות יחידות לימוד מקוונות לבין המוטיבציה של התלמידים בתיכון לתהליך הלמידה. 
מעבר לכך שעולה ומקננת בי בחוזקה התחושה כי "עוד ארוכה הדרך..." וכי מערכת החינוך (בעיקר בביה"ס התיכון) עוד רחוקה שנות אור מלהיות מתוקשבת, ניכר כי עצם החשיפה לרציונאל העומד בבסיס שילוב התקשוב בחינוך, הוא לכשעצמו מסייע לי להתבונן על ההוראה באור אחר. בבסיס ההוראה - החיבור "הקדוש" שבין פדגוגיה לטכנולוגיה שתכליתו לספק ללומד את כל העושר והמורכבות הטמונים בעולם שבו הוא חי, על מנת שיוכל להבנות את הידע שלו. זאת, במציאות של עושר מידע, הסרת מחסומים גיאוגרפיים,או בעגה המקצועית "הכפר הגלובאלי", חיבור בין תרבויות ועמים.כנגזרת מכך, שיטות ההוראה המסורתיות בהן בית הספר, המורה ותכנית הלימודים אשר היוו את הבסיס האיתן ללמידה הופכות פחות ופחות רלוונטיות, ובמקומם מוטמעות מתודולוגיות ושיטות הוראה אחרות. הלמידה העצמית המקוונת הינה דוגמא בולטת לכך.
אין להתכחש לעצם העובדה שבסופו של דבר התלמידים החשופים לשינויים הטכנולוגיים בחיי היום-יום מגיעים לבתי הספר ,למין "בועה" וכמו חזרו לאחור במסע בזמן. השימוש בלוח וטושים (לפחות התקדמנו מלוח וגיר), המורה כמרצה פרונטאלי, בית הספר כמקום פיסי ללמידה, כל אלה הולכים ומתרחקים מההווי היום-יומי של תלמידנו. חלקם יודעים לעשות את ההבחנה ולהמשיך הלאה, ואילו חלקם האחר מפתח תחושת סלידה משיטת הלימוד המסורתית.
החוכמה שלנו כמורים הינה לדעת לשלב בין הדברים. ברי, כי יש מקום ליצירת מכנה משותף אחד לכל בני האדם, ולפיכך יש ללמד לפי תוכנית לימודים סדורה. כמובן שלא ניתן להסתפק בכך ויש לעדכנה חדשות לבקרים, אולם זהו הבסיס וכנראה שהמקום שיודע להכיל זאת בצורה הטובה ביותר הינו בית הספר. מנגד, מחובתנו להתאים את תוכנית הלימוד ליכולות החדשות אליהן נחשפים התלמידים וכאן בדיוק משתלב התקשוב. היכולת לפתח סביבת למידה בונה המאפשרת חקר ויצירתיות, מענה למעוף, העמקה בתחומי עניין ודמיון, מהווה משתנה מפתח בהצלחת ההוראה. אין פירושו של דבר כי המחשב אמור להחליף את המורים ואת בתי הספר. ממש לא. מקומם של אלה לא יפקד ובמיוחד שמדובר בחינוך של בני אדם ולא בטיפוח דור של רובוטים. ערכים לדוגמא אינם ניתנים ללמידה באמצעות מחשב, ולמורים, להורים ולבתי הספר יש חלק מכריע בך. ועוד לא דיברתי על השונות בין התלמידים, המקצועות המורכבים המחייבים את המורה להיות נוכח ומרכזי בתהליך הלמידה ועוד.
בסיכומו של דבר, מאד ברור לי מה צריכה לכלול סקירת הספרות בעבודת הסמינריון שלנו, כבסיס לניתוח מחקר הפעולה הבודק את המוטיבציה של תלמידינו ללמידה . עם זאת, הנני כבר חסרת סבלנות להיווכח במימצאי המחקר ובחינתם בראי הרקע התיאורטי.

יום שבת, 20 באוגוסט 2011

"הישן החדש"-תקשוב בחינוך ועיצוב-האם תחומים משיקים הם?

השבוע הגעתי למסקנה גורפת:כאשר אדם נמצא בתוך תהליך מתהווה המשפיע על אישיותו,אותו תהליך מלווה אותו ומשתלט על אופן החשיבה בלי משים,גם במסגרות הנראות לכאורה חסרות כל קשר לאותו תהליך.נשמע עמום במקצת?במה דברים אמורים?השבוע בקרתי עם משפחתי במוזיאון העיצוב בחולון.מוזיאון ברמה בינלאומית,שלכאורה הקשר בין המוצגים אשר הוצגו בו ובין תקשוב בחינוך,הינו מינורי או שמא לא קיים כלל.וכאן אני שבה וחוזרת למסקנה עימה פתחתי את דבריי.להלן אפרט כיצד מצאתי אנוכי את הקשר בין המוצגים בתערוכה הנודדת "הישן החדש" ,ובין היבטים שונים הנקשרים לתקשוב בחינוך.ראשית,התערוכה מציגה את הסינרגיה בין מוטיבים מסורתיים מן העבר בתחום העיצוב כגון:שטיחים ואריגים ,ריהוט מסורתי וחומרים שנהגו להשתמש בהם לפני עשרות שנים,ובין הפרשנות היצירתית שנתנו לאותם אלמנטים שציינתי המעצבים בני ימינו.מדהים לראות אילו פרשנויות נותנים אנשים בני גילי לערך לסממנים ,סמלים ואייקונים מהילדות ומתקופות הסטוריות עליהן למדנו בספרים.
בעודי בוחנת את המוצגים השונים עלתה בי המחשבה על שני הקטבים של אותו תהליך,אותו אנו חווים ומפנימים של תקשוב בחינוך:המסורת ומנגד החדשנות.הדיאלקטיקה הזו שאינה נותנת לנו מנוח,ואנו נעים במטא-קוגניציה על הציר בין שני הקטבים הללו,ומתקשים למצא לעיתים את היחס המאזן ביניהם.מחד גיסא,מאפייני המסורת הבאים לידי ביטוי באחידות וסטנדרטיזציה,ואם בחינוך עסקינן אזי מדובר בחינוך המסורתי,בגישות ההוראה הפרונטליות,בשליטת המורה במידע וכיו"ב.במקום שבו הייתי אני לפני שנה,וכך גם תכננתי את מרבית שיעוריי בביה"ס.אך ראיתי למרחוק,ובחרתי בשל כך בלימודי התקשוב.ועדיין לא ראיתי כה רחוק...להבדיל מהיום שקו האופק אי שם מבצבץ...
מאידך גיסא,מאפייני החדשנות הבאים לידי ביטוי באינטגרציה,ריבוי,גיוון,ייחודיות,רב-מימדיות,ואם חינוך עסקינן אזי מדובר בשילוב התקשוב בחינוך,בזרימת המידע ובשיתופיות,ללא מיסגור המאפשר נגישות למידע ורב-ערוציות,חינוך אינטרקטיבי,קונסטרוקטיביסטי ומיידי.
כמו המוצגים היצירתיים בתערוכת העיצוב ,עליה אני ממליצה בלי קשר בחום רב,הגיתי ביני לבין עצמי כי תוכנית התקשוב הלאומית נמצאת על הציר הזה שבין "הישן החדש",להבדיל מישן מול חדש.אין הכוונה לזנוח את כל מה שידענו וגדלנו עליו,כי אם ליצור תהליך היברידי.כפי שבתערוכת העיצוב מדובר בחפץ בן-כלאיים תוצאה של הכלאה או הרכבה בין שני מינים שונים לדוגמא:כסא וגלגלים יוצרים "כסא גלגלים",או מה יכול להיווצר ממטאטא וכסא? כך גם דפוסים מהחינוך המסורתי והפרונטלי ייטמעו בתוך הטכנולוגיות ויחידות הלימוד המתוקשבות האינטרקטיביות,ויווצר עם הזמן תהליך תקשוב במערכת החינוך,שרובו ככולו היברידי.מה דעתכם רבותיי?דמיינו את בית הספר שלכם או של ילדיכם.האם תוכלו להפוך אותו לישן-חדש?כיצד?מה תבחרו לשנות?מה להותיר כמות שהוא?ושאלת השאלות-כיצד ייראה ביה"ס שלכם בעוד 100 שנה?במונחים של היום-ישן או חדש יותר?מסורתי או חדשני יותר?ואולי היברידי?

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

כנס התקשוב כמחולל הארה על לימודי מסלול "תקשוב ולמידה" לתואר שני

אתחיל מהסוף.ישבתי לצד ד"ר עופר רימון,מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך,האישיות הבכירה ביותר בהקשר לתוכנית התקשוב הלאומית והאמון על כל השינויים בהטמעת התקשוב במדינת ישראל,אדם מרשים ללא כל צל של ספק,ושיתפתי אותו בשיא הפשטות והצניעות ביחידת הלימוד בתחום הדעת בתקשורת וחברה,עליה עמלנו חודשים רבים במסגרת הקורס "שימוש בטכנולוגיות למידה" אצל ד"ר גילה קורץ.עופר מאד התרשם ולו בשל העובדה כי לא קיימים עדיין חומרי למידה מתוקשבים המלווים את תכני בחינת הבגרות והמיועדים לאוכלוסיית תלמידי התיכון,ואז חשבתי לעצמי :האם אני הסנונית הראשונה,החלוצה שתעלה ללא היסוס חומרי למידה לתיכון?
כיצד החל הכל?לפני יומיים השתתפתי בכנס התקשוב בו הוצגו בפני רכזי התקשוב ומנחי אשכולות תקשוב עיקרי התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21,בדגש על בתי הספר אשר נבחרו להשתתף במחקר,בחלוקה לבתי ספר בקבוצת הניסוי והבקורת.במקביל הוצגו גם מאפייני שלוש החברות שנבחרו ע"י משרד החינוך לשמש כסביבות הלמידה המתוקשבות בהטמעת תוכנית התקשוב.תחושתי לאורך הכנס כולו היתה כמעין תחושת דז'ה-וו,הייתי כאן זה מכבר.ולמה כוונתי?לפתע כל העקרונות,התהליכים שאני חווה בקורסים השונים,הלמידה המתפתחת,אבני הדרך-הכל הפך לנגד עיניי למישנה סדורה,קיבל תיקוף והשתלב בתוך ים המידע באופן מאד הגיוני,היררכי וספירלי.בניגוד לדברים שונים שנאמרו וגרמו לתסיסת מה באולם ההרצאות(שאיני מבינה את פשרה),אני חשתי רגועה ומלאת סיפוק על כל הידע שרכשנו במהלך שנה עמוסת האתגרים והעשייה המרובה,והנה הכל מתחיל לשאת פרי,ונופל על מצע בשל.
הסדנאות אודות שלוש החברות,שפגשנו באופן בלתי אמצעי בשיעור של ד"ר אתי כוכבי-מט"ח,גלים ועת הדעת,גרמו לי להתבונן באופן שונה ולמוד נסיון על הסביבה,כאשר סביבי רכזי תקשוב ומנחים הנתקליחם בסביבה המדוברת לראשונה.ואז סגרתי עם עצמי מעגל.וידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה,וזהו הזמן והמקום לא לקפוא על השמרים אלא לצאת עם הרעיונות החוצה,לשתף ולהשתלב בעולם המקסים הזה,ללא חששות והיסוס.הסטנדרטים להם אנו נדרשים בתואר הזה גבוהים ביותר,ומקומם לא יסולא בפז.ומקבוצתנו האיכותית תצא הבשורה.בכך הנני בטוחה.
ד"ר עופר רימון הציג את התפוקות הנדרשות בהטמעת תוכנית התקשוב:תוכנית עבודה,ניהול פדגוגי מתוקשב,שילוב טכנולוגיה בתהליכי הוראה למידה והערכה(הל"ה),שיתוף ותקשורת,פורטל חינוכי בית ספרי,תוכנית אינטרנט בטוח מובנית עם שפ"י.ומה קסם לי,באופן אישי,יותר מכל?המחשבה שיבוא יום והוא אינו רחוק ובו יהיו מרחבים כיתתיים מתוקשבים-היינו לכל אחת מהכיתות שלי יהיה אתר משלה,ובו כל המשימות,שאלות ואני בטוחה בפריחה מחודשת של חלק מהתלמידים שזה המצע לו הם זקוקים,לאחר כל המחקרים בהם למדנו על השוני בין תלמיד מופנם למוחצן ודרך הביטוי באמצעות הטכנולוגיה.ומה לגבי שיתוף ותקשורת?קיימות ארבע רמות שגרמו לי לדמיין כיצד הן קורמות עור וגידים ואיך כל העולם שלי משתנה ומועשר:הרמה הראשונה-שיתוף של התלמידים בינם לבין עצמם,הרמה השנייה-תקשורת בין מורים חבריי במקומות ג"ג רחוקים מה שקרוי בעגה המקצועית למידת עמיתים,הרמה השלישית-תקשורת בין המנהל לצוות המורים,והרמה הרביעית-תקשורת בין ביה"ס לבית התלמיד.
מה שבטוח אני איני מסכימה באופן אישי עם לארי קובן והמסקנות עליהן התבסס בספרו:OVERSOLD &UNDERUSED בהקשר למקומן של הטכנולוגיות בחינוך.לטעמי וכפי שאני רואה את השתלשלות הדברים המחשב לא יוותר במחסני ביה"ס מיותם וחסר שימוש.
"האמונה היא הבסיס לכל חיפוש רוחני
             השורש לכל לימוד ועשייה
                         הצינור לכל טובה וברכה."