בימים אלה, בעיצומה של שגרת העבודה והלימודים, אני מוצאת עצמי לא אחת שקועה במאמר מרתק המנתח זויות התבוננות שונות במתודולוגית התקשוב בחינוך בראי התנהלות מערכת החינוך העכשווית. זאת, במסגרת העבודה על הסמינריון עליו חברתי אורנית ואני עמלות, העוסק ביחסי הגומלין שבין למידה באמצעות יחידות לימוד מקוונות לבין המוטיבציה של התלמידים בתיכון לתהליך הלמידה.
מעבר לכך שעולה ומקננת בי בחוזקה התחושה כי "עוד ארוכה הדרך..." וכי מערכת החינוך (בעיקר בביה"ס התיכון) עוד רחוקה שנות אור מלהיות מתוקשבת, ניכר כי עצם החשיפה לרציונאל העומד בבסיס שילוב התקשוב בחינוך, הוא לכשעצמו מסייע לי להתבונן על ההוראה באור אחר. בבסיס ההוראה - החיבור "הקדוש" שבין פדגוגיה לטכנולוגיה שתכליתו לספק ללומד את כל העושר והמורכבות הטמונים בעולם שבו הוא חי, על מנת שיוכל להבנות את הידע שלו. זאת, במציאות של עושר מידע, הסרת מחסומים גיאוגרפיים,או בעגה המקצועית "הכפר הגלובאלי", חיבור בין תרבויות ועמים.כנגזרת מכך, שיטות ההוראה המסורתיות בהן בית הספר, המורה ותכנית הלימודים אשר היוו את הבסיס האיתן ללמידה הופכות פחות ופחות רלוונטיות, ובמקומם מוטמעות מתודולוגיות ושיטות הוראה אחרות. הלמידה העצמית המקוונת הינה דוגמא בולטת לכך.
אין להתכחש לעצם העובדה שבסופו של דבר התלמידים החשופים לשינויים הטכנולוגיים בחיי היום-יום מגיעים לבתי הספר ,למין "בועה" וכמו חזרו לאחור במסע בזמן. השימוש בלוח וטושים (לפחות התקדמנו מלוח וגיר), המורה כמרצה פרונטאלי, בית הספר כמקום פיסי ללמידה, כל אלה הולכים ומתרחקים מההווי היום-יומי של תלמידנו. חלקם יודעים לעשות את ההבחנה ולהמשיך הלאה, ואילו חלקם האחר מפתח תחושת סלידה משיטת הלימוד המסורתית.
החוכמה שלנו כמורים הינה לדעת לשלב בין הדברים. ברי, כי יש מקום ליצירת מכנה משותף אחד לכל בני האדם, ולפיכך יש ללמד לפי תוכנית לימודים סדורה. כמובן שלא ניתן להסתפק בכך ויש לעדכנה חדשות לבקרים, אולם זהו הבסיס וכנראה שהמקום שיודע להכיל זאת בצורה הטובה ביותר הינו בית הספר. מנגד, מחובתנו להתאים את תוכנית הלימוד ליכולות החדשות אליהן נחשפים התלמידים וכאן בדיוק משתלב התקשוב. היכולת לפתח סביבת למידה בונה המאפשרת חקר ויצירתיות, מענה למעוף, העמקה בתחומי עניין ודמיון, מהווה משתנה מפתח בהצלחת ההוראה. אין פירושו של דבר כי המחשב אמור להחליף את המורים ואת בתי הספר. ממש לא. מקומם של אלה לא יפקד ובמיוחד שמדובר בחינוך של בני אדם ולא בטיפוח דור של רובוטים. ערכים לדוגמא אינם ניתנים ללמידה באמצעות מחשב, ולמורים, להורים ולבתי הספר יש חלק מכריע בך. ועוד לא דיברתי על השונות בין התלמידים, המקצועות המורכבים המחייבים את המורה להיות נוכח ומרכזי בתהליך הלמידה ועוד.
בסיכומו של דבר, מאד ברור לי מה צריכה לכלול סקירת הספרות בעבודת הסמינריון שלנו, כבסיס לניתוח מחקר הפעולה הבודק את המוטיבציה של תלמידינו ללמידה . עם זאת, הנני כבר חסרת סבלנות להיווכח במימצאי המחקר ובחינתם בראי הרקע התיאורטי.
