אתחיל מהסוף.ישבתי לצד ד"ר עופר רימון,מנהל המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך,האישיות הבכירה ביותר בהקשר לתוכנית התקשוב הלאומית והאמון על כל השינויים בהטמעת התקשוב במדינת ישראל,אדם מרשים ללא כל צל של ספק,ושיתפתי אותו בשיא הפשטות והצניעות ביחידת הלימוד בתחום הדעת בתקשורת וחברה,עליה עמלנו חודשים רבים במסגרת הקורס "שימוש בטכנולוגיות למידה" אצל ד"ר גילה קורץ.עופר מאד התרשם ולו בשל העובדה כי לא קיימים עדיין חומרי למידה מתוקשבים המלווים את תכני בחינת הבגרות והמיועדים לאוכלוסיית תלמידי התיכון,ואז חשבתי לעצמי :האם אני הסנונית הראשונה,החלוצה שתעלה ללא היסוס חומרי למידה לתיכון?
כיצד החל הכל?לפני יומיים השתתפתי בכנס התקשוב בו הוצגו בפני רכזי התקשוב ומנחי אשכולות תקשוב עיקרי התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21,בדגש על בתי הספר אשר נבחרו להשתתף במחקר,בחלוקה לבתי ספר בקבוצת הניסוי והבקורת.במקביל הוצגו גם מאפייני שלוש החברות שנבחרו ע"י משרד החינוך לשמש כסביבות הלמידה המתוקשבות בהטמעת תוכנית התקשוב.תחושתי לאורך הכנס כולו היתה כמעין תחושת דז'ה-וו,הייתי כאן זה מכבר.ולמה כוונתי?לפתע כל העקרונות,התהליכים שאני חווה בקורסים השונים,הלמידה המתפתחת,אבני הדרך-הכל הפך לנגד עיניי למישנה סדורה,קיבל תיקוף והשתלב בתוך ים המידע באופן מאד הגיוני,היררכי וספירלי.בניגוד לדברים שונים שנאמרו וגרמו לתסיסת מה באולם ההרצאות(שאיני מבינה את פשרה),אני חשתי רגועה ומלאת סיפוק על כל הידע שרכשנו במהלך שנה עמוסת האתגרים והעשייה המרובה,והנה הכל מתחיל לשאת פרי,ונופל על מצע בשל.
הסדנאות אודות שלוש החברות,שפגשנו באופן בלתי אמצעי בשיעור של ד"ר אתי כוכבי-מט"ח,גלים ועת הדעת,גרמו לי להתבונן באופן שונה ולמוד נסיון על הסביבה,כאשר סביבי רכזי תקשוב ומנחים הנתקליחם בסביבה המדוברת לראשונה.ואז סגרתי עם עצמי מעגל.וידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה,וזהו הזמן והמקום לא לקפוא על השמרים אלא לצאת עם הרעיונות החוצה,לשתף ולהשתלב בעולם המקסים הזה,ללא חששות והיסוס.הסטנדרטים להם אנו נדרשים בתואר הזה גבוהים ביותר,ומקומם לא יסולא בפז.ומקבוצתנו האיכותית תצא הבשורה.בכך הנני בטוחה.
ד"ר עופר רימון הציג את התפוקות הנדרשות בהטמעת תוכנית התקשוב:תוכנית עבודה,ניהול פדגוגי מתוקשב,שילוב טכנולוגיה בתהליכי הוראה למידה והערכה(הל"ה),שיתוף ותקשורת,פורטל חינוכי בית ספרי,תוכנית אינטרנט בטוח מובנית עם שפ"י.ומה קסם לי,באופן אישי,יותר מכל?המחשבה שיבוא יום והוא אינו רחוק ובו יהיו מרחבים כיתתיים מתוקשבים-היינו לכל אחת מהכיתות שלי יהיה אתר משלה,ובו כל המשימות,שאלות ואני בטוחה בפריחה מחודשת של חלק מהתלמידים שזה המצע לו הם זקוקים,לאחר כל המחקרים בהם למדנו על השוני בין תלמיד מופנם למוחצן ודרך הביטוי באמצעות הטכנולוגיה.ומה לגבי שיתוף ותקשורת?קיימות ארבע רמות שגרמו לי לדמיין כיצד הן קורמות עור וגידים ואיך כל העולם שלי משתנה ומועשר:הרמה הראשונה-שיתוף של התלמידים בינם לבין עצמם,הרמה השנייה-תקשורת בין מורים חבריי במקומות ג"ג רחוקים מה שקרוי בעגה המקצועית למידת עמיתים,הרמה השלישית-תקשורת בין המנהל לצוות המורים,והרמה הרביעית-תקשורת בין ביה"ס לבית התלמיד.
מה שבטוח אני איני מסכימה באופן אישי עם לארי קובן והמסקנות עליהן התבסס בספרו:OVERSOLD &UNDERUSED בהקשר למקומן של הטכנולוגיות בחינוך.לטעמי וכפי שאני רואה את השתלשלות הדברים המחשב לא יוותר במחסני ביה"ס מיותם וחסר שימוש.
"האמונה היא הבסיס לכל חיפוש רוחני
השורש לכל לימוד ועשייה
הצינור לכל טובה וברכה."
כיצד החל הכל?לפני יומיים השתתפתי בכנס התקשוב בו הוצגו בפני רכזי התקשוב ומנחי אשכולות תקשוב עיקרי התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21,בדגש על בתי הספר אשר נבחרו להשתתף במחקר,בחלוקה לבתי ספר בקבוצת הניסוי והבקורת.במקביל הוצגו גם מאפייני שלוש החברות שנבחרו ע"י משרד החינוך לשמש כסביבות הלמידה המתוקשבות בהטמעת תוכנית התקשוב.תחושתי לאורך הכנס כולו היתה כמעין תחושת דז'ה-וו,הייתי כאן זה מכבר.ולמה כוונתי?לפתע כל העקרונות,התהליכים שאני חווה בקורסים השונים,הלמידה המתפתחת,אבני הדרך-הכל הפך לנגד עיניי למישנה סדורה,קיבל תיקוף והשתלב בתוך ים המידע באופן מאד הגיוני,היררכי וספירלי.בניגוד לדברים שונים שנאמרו וגרמו לתסיסת מה באולם ההרצאות(שאיני מבינה את פשרה),אני חשתי רגועה ומלאת סיפוק על כל הידע שרכשנו במהלך שנה עמוסת האתגרים והעשייה המרובה,והנה הכל מתחיל לשאת פרי,ונופל על מצע בשל.
הסדנאות אודות שלוש החברות,שפגשנו באופן בלתי אמצעי בשיעור של ד"ר אתי כוכבי-מט"ח,גלים ועת הדעת,גרמו לי להתבונן באופן שונה ולמוד נסיון על הסביבה,כאשר סביבי רכזי תקשוב ומנחים הנתקליחם בסביבה המדוברת לראשונה.ואז סגרתי עם עצמי מעגל.וידעתי שעשיתי את הבחירה הנכונה,וזהו הזמן והמקום לא לקפוא על השמרים אלא לצאת עם הרעיונות החוצה,לשתף ולהשתלב בעולם המקסים הזה,ללא חששות והיסוס.הסטנדרטים להם אנו נדרשים בתואר הזה גבוהים ביותר,ומקומם לא יסולא בפז.ומקבוצתנו האיכותית תצא הבשורה.בכך הנני בטוחה.
ד"ר עופר רימון הציג את התפוקות הנדרשות בהטמעת תוכנית התקשוב:תוכנית עבודה,ניהול פדגוגי מתוקשב,שילוב טכנולוגיה בתהליכי הוראה למידה והערכה(הל"ה),שיתוף ותקשורת,פורטל חינוכי בית ספרי,תוכנית אינטרנט בטוח מובנית עם שפ"י.ומה קסם לי,באופן אישי,יותר מכל?המחשבה שיבוא יום והוא אינו רחוק ובו יהיו מרחבים כיתתיים מתוקשבים-היינו לכל אחת מהכיתות שלי יהיה אתר משלה,ובו כל המשימות,שאלות ואני בטוחה בפריחה מחודשת של חלק מהתלמידים שזה המצע לו הם זקוקים,לאחר כל המחקרים בהם למדנו על השוני בין תלמיד מופנם למוחצן ודרך הביטוי באמצעות הטכנולוגיה.ומה לגבי שיתוף ותקשורת?קיימות ארבע רמות שגרמו לי לדמיין כיצד הן קורמות עור וגידים ואיך כל העולם שלי משתנה ומועשר:הרמה הראשונה-שיתוף של התלמידים בינם לבין עצמם,הרמה השנייה-תקשורת בין מורים חבריי במקומות ג"ג רחוקים מה שקרוי בעגה המקצועית למידת עמיתים,הרמה השלישית-תקשורת בין המנהל לצוות המורים,והרמה הרביעית-תקשורת בין ביה"ס לבית התלמיד.
מה שבטוח אני איני מסכימה באופן אישי עם לארי קובן והמסקנות עליהן התבסס בספרו:OVERSOLD &UNDERUSED בהקשר למקומן של הטכנולוגיות בחינוך.לטעמי וכפי שאני רואה את השתלשלות הדברים המחשב לא יוותר במחסני ביה"ס מיותם וחסר שימוש.
"האמונה היא הבסיס לכל חיפוש רוחני
השורש לכל לימוד ועשייה
הצינור לכל טובה וברכה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה