יש רגעים המזכירים לנו מדוע בחרנו להתמקצע ולעסוק בתחום העיסוק שלנו.רגע מכונן מעין זה היה לי אתמול,בעת שצפינו בסרטון "איך ללמוד מטעויות?" במסגרת הקורס של ד"ר ליאת אייל.ראיתי בחורה נמרצת,עם אהבה בעיניים,בעלת תפיסת עולם מאד הוליסטית ואופטימית לגבי הלמידה,ולא רק שאמרתי לעצמי אני מאחלת לבני העולה לכיתה א' מורה כזו,אלא שלרגע ראיתי השתקפות שלי עצמי."אין הנחתום מעיד על עיסתו",וודאי שלא אעיד על עצמי,אך מה שאני כן יכולה לומר,בהתאמה לגיבורת הסרטון דיאנה לאופלברג הוא כי שלוש המפתחות לפיהם היא נוהגת מקובלים עליי במאת האחוזים:למידה חוויתית,העצמת כח התלמידים ע"י אתגרים,חשיבה עצמאית ובקורתית,התמודדות עם השונה והלא-טריוויאלי,ומפתח שלישי ואחרון שהחלטתי לתת לו יתר ביטוי הוא:קבלת הכשלונות.
בעקבות הסרטון מאיר המחשבה נדרשנו לכתב פיסקה משלימה למשפטי טיזר ,כך אני קוראת להם,ואולי ליאת תאמץ את הצעתי.משפטים שרק ההתחלה נתונה,יוצרת סקרנות ומקום לביטוי עצמאי פורש כנפיים.שיתפתי בפיסקה שכתבתי את חבריי לקורס,וכעת ברצוני לשתף את קוראיי הנאמנים,ולו בשל התחושה כי אני מייצגת קוראים נוספים ומורים רבים הנכנסים לתוכנית התקשוב הלאומית.ולהלן הפיסקה:
"הייתי רוצה לנסות פעולה או רעיון שיש לי והוא הכנסת הלוח החכם לכל שיעור שלי.אני מודעת כעת ליכולתה המופלאה של הטכנולוגיה להפך כל שיעור למרתק,מעניין ורלוונטי לתלמידיי,ואיני יכולה וגם לא רוצה לחזר אחורה,לשיעורים פרונטליים גרידא,שמה שמעורר אותם הם הדיונים הסוערים בהקשר לנושא הרלוונטי לעולם התלמידים.איני יכולה לדמיין שיעורים ללא הטכנולוגיה שתלמידיי התיכוניסטים כה חיים אותה.כיצד אני מעבירה את מאוויי לשטח,הלכה למעשה?כיצד ללא חשש אני עושה זאת כאילו נולדתי עם הטכנולוגיה ביד?מדוע אני בתחושות אמביוולנטיות הנעות בין הצלחה פוטנציאלית לכשלון פוטנציאלי?"
בהמשך יום הלימודים חשבתי על כך שפנו אלאוכלוסיית המורים ברחבי הארץ בתחום הדעת שלי בבקשה להפוך את בחינת הבגרות למתוקשבת ,והמהלך לא יצא אל הפועל,כיוון שאני המורה היחידה בארץ אשר הסכימה למהלך!!! אני מבינה בהחלט את המציאות הזו,גם אני הייתי באותו מקום לפני תחילת לימודיי,וכיום לא רואה תסריט אחר מלבד הנעת המהלך לבחינות בגרות מתוקשבות,בדיוק כפי שקורה בחלק מתחומי דעת אחרים.אולם עלינו להיות מציאותיים,ולהכיר בחשיבות התמיכה הטכנית,לצד המורים,שאם לא כן,כל החלומות ומערכי השיעור הנהדרים יירדו לטמיון לאחר כמה כשלונות צורבים של מורה מול כיתה שלא תצליח בשל בעיות טכניות להעביר את השיעור כפי שחלמה.ואני במכוון משתמשת בטרמינולוגייה מעולם החלומות,כי כך אני רואה זאת .כחלום הקורם אט-אט את נדבכיו,ולבסוף יגיע ליקיצה,למימוש.
אני חוזרת לדיאנה,חברתי מהסרט.כייף שיש אנשים כמוך,מקור להשראה,ואני ממליצה לכל מורה,הורה ואדם באשר הוא,לצפות בסרטון זה ולצאת מחוזקים מהעובדה שיש אנשים כאלו בעולם החינוך,עם אור ואהבה בעיניים ובלב לתלמידים שלהם,ועם אמונה אמיתית בדרך שלהם.ואם השפעתי ולו על קורא אחד שלי,אשרי וטוב לי.
נתראה באחד בספטמבר!!!
אשמח לתגובות.....
בעקבות הסרטון מאיר המחשבה נדרשנו לכתב פיסקה משלימה למשפטי טיזר ,כך אני קוראת להם,ואולי ליאת תאמץ את הצעתי.משפטים שרק ההתחלה נתונה,יוצרת סקרנות ומקום לביטוי עצמאי פורש כנפיים.שיתפתי בפיסקה שכתבתי את חבריי לקורס,וכעת ברצוני לשתף את קוראיי הנאמנים,ולו בשל התחושה כי אני מייצגת קוראים נוספים ומורים רבים הנכנסים לתוכנית התקשוב הלאומית.ולהלן הפיסקה:
"הייתי רוצה לנסות פעולה או רעיון שיש לי והוא הכנסת הלוח החכם לכל שיעור שלי.אני מודעת כעת ליכולתה המופלאה של הטכנולוגיה להפך כל שיעור למרתק,מעניין ורלוונטי לתלמידיי,ואיני יכולה וגם לא רוצה לחזר אחורה,לשיעורים פרונטליים גרידא,שמה שמעורר אותם הם הדיונים הסוערים בהקשר לנושא הרלוונטי לעולם התלמידים.איני יכולה לדמיין שיעורים ללא הטכנולוגיה שתלמידיי התיכוניסטים כה חיים אותה.כיצד אני מעבירה את מאוויי לשטח,הלכה למעשה?כיצד ללא חשש אני עושה זאת כאילו נולדתי עם הטכנולוגיה ביד?מדוע אני בתחושות אמביוולנטיות הנעות בין הצלחה פוטנציאלית לכשלון פוטנציאלי?"
בהמשך יום הלימודים חשבתי על כך שפנו אלאוכלוסיית המורים ברחבי הארץ בתחום הדעת שלי בבקשה להפוך את בחינת הבגרות למתוקשבת ,והמהלך לא יצא אל הפועל,כיוון שאני המורה היחידה בארץ אשר הסכימה למהלך!!! אני מבינה בהחלט את המציאות הזו,גם אני הייתי באותו מקום לפני תחילת לימודיי,וכיום לא רואה תסריט אחר מלבד הנעת המהלך לבחינות בגרות מתוקשבות,בדיוק כפי שקורה בחלק מתחומי דעת אחרים.אולם עלינו להיות מציאותיים,ולהכיר בחשיבות התמיכה הטכנית,לצד המורים,שאם לא כן,כל החלומות ומערכי השיעור הנהדרים יירדו לטמיון לאחר כמה כשלונות צורבים של מורה מול כיתה שלא תצליח בשל בעיות טכניות להעביר את השיעור כפי שחלמה.ואני במכוון משתמשת בטרמינולוגייה מעולם החלומות,כי כך אני רואה זאת .כחלום הקורם אט-אט את נדבכיו,ולבסוף יגיע ליקיצה,למימוש.
אני חוזרת לדיאנה,חברתי מהסרט.כייף שיש אנשים כמוך,מקור להשראה,ואני ממליצה לכל מורה,הורה ואדם באשר הוא,לצפות בסרטון זה ולצאת מחוזקים מהעובדה שיש אנשים כאלו בעולם החינוך,עם אור ואהבה בעיניים ובלב לתלמידים שלהם,ועם אמונה אמיתית בדרך שלהם.ואם השפעתי ולו על קורא אחד שלי,אשרי וטוב לי.
נתראה באחד בספטמבר!!!
אשמח לתגובות.....
היי רונית, אהבתי את הדרך הכנה ווהמרגשת שבה את רוקמת חלום של מציאות. כן ירבו , העושים ולא רק חולמים. ואני בדרך ״ מקום שליבי אוהב, לשם רגליי מוליכות אותי״
השבמחק