הפוסט הזה מוקדש לדובי וייס ,בן-דודי האהוב,אשר הפך בשבוע שעבר לד"ר דובי וייס.בשבילי אתה תמיד דוביל'ה שלי.
היום אמר לי מישהו בחדר המורים :"רונית ,אם היית משתייכת לעולם ההיי-טק הייתי מכנה אותך יזמית,בשל כל העשייה שלך".הרמתי עיניי בפליאה,ברגע הראשון לא הבנתי למה הוא חותר...השאלה בעיניי הובילה להמשך דבריו:אני רואה מה את עושה כדי להכניס את התקשוב לביה"ס,מנסה לשנות,לעורר בנו,לדחוף אותנו קדימה לעשות דברים אחרת.זוהי יזמות."לקחתי איתי את דבריו,וחשבתי לעצמי בהן צדק כמה הוא צודק.איך אט-אט מתחילים לראות ניצנים של תהליך לקראת שינוי,וכיצד הדברים מתערבלים אחד בשני ומתחילים לקרום עור וגידים.ואז ראיתי הודעה מאחת מחברות הקבוצה שלנו בלימודי התואר השני בפייסבוק בהודעה כי נותרו לנו שני שיעורים לסיום התואר עם סימן שאלה גדול,והבנתי את גודל השינוי שעברתי וכיצד אני מנחילה ומטמיעה אותו כחלק מהוויתי וללא משוא פנים בבית ספרי,בלי להרגיש כלל.דבר רודף דבר,והשינוי מתרחש.במה דברים אמורים?כמו רשת שטווים בהדרגה...לפני שנה בדיוק נדרשנו לנתח במסגרת הקורס של ד"ר גילה קורץ את אתר ביה"ס שלנו.מסקנותיי באותה עבודה היו עגומות למדי,כי נדרש שינוי מהותי וכי אנו בביה"ס נמצאים די מאחור,מבחינת האתר כמובן,להבדיל מהעשייה האיכותית המתקיימת בפועל.העבודה ומסקנותיה הועברו למנהל האתר,ומזה כמה חודשים שאנו מתהדרים באתר אינטרקטיבי ,מושך ומהווה במה לעשייה ולקשר יומיומי ורציף עם תלמידינו.השבוע,כאשר הכנסתי לאתר קישור של יחידת לימוד אינטרקטיבית שבניתי במסגרת אותו קורס,ועתה אני מתכוונת לעשות בה שימוש לקראת בחינת הבגרות השנה,אמר לי אותו מנהל אתר בביישנות-מה "תודה",על שפקחתי את עיניו והאתר קבל פנים חדשות,והיתה לי בליבי גאווה צנועה על טביעת ידי בשינוי הזה.
שינוי נוסף,מנהלת ביה"ס שלי קיבלה את דעתי על חשיבות הטמעת התקשוב בתרבות ביה"ס,ובמרכז ישיבת המועצה הפדגוגית הבאה,בנוכחות עשרות מורי החטיבה והתיכון,יגיע להרצאת אורח אחד הבכירים במשרד החינוך,להציג את הנושא.יש לי תחושה שאוכל רק לתמוך בדבריו,וליישמם הלכה למעשה מתוך אמונה שלמה כי זוהי הדלת הבאה שעל כולנו לפתוח.היו בטוחים שלא כך חשבתי רק לפני שנה.בבטחון שכזה בשינוי הנחוץ.
וגולת הכותרת הגורמת לי התרגשות גדולה כן,כן,התרגשות-READ MY LIPS הוא כי החלום שלי להפוך את בחינת הבגרות למתוקשבת,אכן מתרחש השנה בפעם הראשונה בתחום הדעת שלי.ולחשוב שמישהו שמע והפנים מה שאמרתי בלהט בחדרי חדרים,והיום התבשרתי כי אנו יוצאים לדרך.בית ספרי הוא אחד מארבעה בתי ספר בלבד בארץ אשר יקיימו בחינת בגרות מתוקשבת,ומיד מיד כאשר הודעתי על כך לצוות מוריי,הכנתי עצמי לתגובה מלאת החששות וזו לא איחרה לבוא.אך אני,בהיותי במצב זה אך לא מזמן,מבינה בדיוק את החששות,הגבתי מיד עם זריקת עידוד...ואני לא הולכת לשום מקום.עוברים את המהפכה הזו יחד.וזו אכן מהפכה,ואני כולי נרגשת מהאפשרויות שהיא מזמנת.במקום טקסט לינארי שהאקטואליות שלו יכולה להיות רלוונטית למספר חודשים קודם למועד הבחינה,בבחינה מתוקשבת האירועים המתוארים יכולים להיות סופר-אקטואליים ,נכונים ליום הבחינה ממש,ויתרה מזאת,ניתן להכניס קישורים לסרטונים ואינסוף אפשרויות טכנולוגיות מעולם התוכן של התלמידים,ותהליך זה כה מתבקש בטח ובטח כשמדובר בבחינת בגרות בתחום תוכן כמו תקשורת המונים.
כנראה שאני באמת "יזמית".בפגישה שקיימתי לפני מספר חודשים במסגרת אחד הפרוייקטים בו נטלתי חלק,עם יזמית מעולם ההי-טק אלה מטלון שמה,אשר מנהלת גם פורומים ליזמות,זכורים לי מספר עקרונות מפתח שלקחתי עימי מהמפגש,מתוך רצון ונסיון ליישמם בהקשרים שונים ומגוונים בחיי.ששה שלבים בסולם:
ליזום.לעשות.לעודד.לעורר.להתחבר.להשפיע.
היכן נמצא כל אחד מאיתנו?לעניות דעתי הכי חשוב שנבדק את עצמנו כל הזמן ולא נקפא על השמרים.נשאף תמיד לנוע על הסולם הזה,ולא נחדל.
מקורות היזמות הן מענה לקושי.קיימות אינספור דוגמאות כיצד אנשים יצאו מחוזקים ומועצמים נוכח הקושי שחוו,כמו יוזמת אתר למציאת עבודה שנוסד ע"י בחורה שחוותה פיטורין.כך גם הצורך שלי ללמוד ולהיכנס לעולם התקשוב,בו דשדשתי אך לפני שנה.והיום,כמורה, אין שיעור אותו אני מעבירה שאינו מתוקשב.מבחינתי אני חוטאת למטרה ולקיום שיעור אופטימלי.
ברצוני לסיים עם דוגמא שתמחיש אולי מעבר לכל המילים כי השמיים הם באמת הגבול.מרגרט תאצ'ר היתה בסה"כ בת של חנווני.והגיעה להיות ראש ממשלה.השינוי מתחיל בתוכנו,והוא חסר גבולות.בהצלחה מכל הלב לכל המאמינים והרוצים שינוי.
היום אמר לי מישהו בחדר המורים :"רונית ,אם היית משתייכת לעולם ההיי-טק הייתי מכנה אותך יזמית,בשל כל העשייה שלך".הרמתי עיניי בפליאה,ברגע הראשון לא הבנתי למה הוא חותר...השאלה בעיניי הובילה להמשך דבריו:אני רואה מה את עושה כדי להכניס את התקשוב לביה"ס,מנסה לשנות,לעורר בנו,לדחוף אותנו קדימה לעשות דברים אחרת.זוהי יזמות."לקחתי איתי את דבריו,וחשבתי לעצמי בהן צדק כמה הוא צודק.איך אט-אט מתחילים לראות ניצנים של תהליך לקראת שינוי,וכיצד הדברים מתערבלים אחד בשני ומתחילים לקרום עור וגידים.ואז ראיתי הודעה מאחת מחברות הקבוצה שלנו בלימודי התואר השני בפייסבוק בהודעה כי נותרו לנו שני שיעורים לסיום התואר עם סימן שאלה גדול,והבנתי את גודל השינוי שעברתי וכיצד אני מנחילה ומטמיעה אותו כחלק מהוויתי וללא משוא פנים בבית ספרי,בלי להרגיש כלל.דבר רודף דבר,והשינוי מתרחש.במה דברים אמורים?כמו רשת שטווים בהדרגה...לפני שנה בדיוק נדרשנו לנתח במסגרת הקורס של ד"ר גילה קורץ את אתר ביה"ס שלנו.מסקנותיי באותה עבודה היו עגומות למדי,כי נדרש שינוי מהותי וכי אנו בביה"ס נמצאים די מאחור,מבחינת האתר כמובן,להבדיל מהעשייה האיכותית המתקיימת בפועל.העבודה ומסקנותיה הועברו למנהל האתר,ומזה כמה חודשים שאנו מתהדרים באתר אינטרקטיבי ,מושך ומהווה במה לעשייה ולקשר יומיומי ורציף עם תלמידינו.השבוע,כאשר הכנסתי לאתר קישור של יחידת לימוד אינטרקטיבית שבניתי במסגרת אותו קורס,ועתה אני מתכוונת לעשות בה שימוש לקראת בחינת הבגרות השנה,אמר לי אותו מנהל אתר בביישנות-מה "תודה",על שפקחתי את עיניו והאתר קבל פנים חדשות,והיתה לי בליבי גאווה צנועה על טביעת ידי בשינוי הזה.
שינוי נוסף,מנהלת ביה"ס שלי קיבלה את דעתי על חשיבות הטמעת התקשוב בתרבות ביה"ס,ובמרכז ישיבת המועצה הפדגוגית הבאה,בנוכחות עשרות מורי החטיבה והתיכון,יגיע להרצאת אורח אחד הבכירים במשרד החינוך,להציג את הנושא.יש לי תחושה שאוכל רק לתמוך בדבריו,וליישמם הלכה למעשה מתוך אמונה שלמה כי זוהי הדלת הבאה שעל כולנו לפתוח.היו בטוחים שלא כך חשבתי רק לפני שנה.בבטחון שכזה בשינוי הנחוץ.
וגולת הכותרת הגורמת לי התרגשות גדולה כן,כן,התרגשות-READ MY LIPS הוא כי החלום שלי להפוך את בחינת הבגרות למתוקשבת,אכן מתרחש השנה בפעם הראשונה בתחום הדעת שלי.ולחשוב שמישהו שמע והפנים מה שאמרתי בלהט בחדרי חדרים,והיום התבשרתי כי אנו יוצאים לדרך.בית ספרי הוא אחד מארבעה בתי ספר בלבד בארץ אשר יקיימו בחינת בגרות מתוקשבת,ומיד מיד כאשר הודעתי על כך לצוות מוריי,הכנתי עצמי לתגובה מלאת החששות וזו לא איחרה לבוא.אך אני,בהיותי במצב זה אך לא מזמן,מבינה בדיוק את החששות,הגבתי מיד עם זריקת עידוד...ואני לא הולכת לשום מקום.עוברים את המהפכה הזו יחד.וזו אכן מהפכה,ואני כולי נרגשת מהאפשרויות שהיא מזמנת.במקום טקסט לינארי שהאקטואליות שלו יכולה להיות רלוונטית למספר חודשים קודם למועד הבחינה,בבחינה מתוקשבת האירועים המתוארים יכולים להיות סופר-אקטואליים ,נכונים ליום הבחינה ממש,ויתרה מזאת,ניתן להכניס קישורים לסרטונים ואינסוף אפשרויות טכנולוגיות מעולם התוכן של התלמידים,ותהליך זה כה מתבקש בטח ובטח כשמדובר בבחינת בגרות בתחום תוכן כמו תקשורת המונים.
כנראה שאני באמת "יזמית".בפגישה שקיימתי לפני מספר חודשים במסגרת אחד הפרוייקטים בו נטלתי חלק,עם יזמית מעולם ההי-טק אלה מטלון שמה,אשר מנהלת גם פורומים ליזמות,זכורים לי מספר עקרונות מפתח שלקחתי עימי מהמפגש,מתוך רצון ונסיון ליישמם בהקשרים שונים ומגוונים בחיי.ששה שלבים בסולם:
ליזום.לעשות.לעודד.לעורר.להתחבר.להשפיע.
היכן נמצא כל אחד מאיתנו?לעניות דעתי הכי חשוב שנבדק את עצמנו כל הזמן ולא נקפא על השמרים.נשאף תמיד לנוע על הסולם הזה,ולא נחדל.
מקורות היזמות הן מענה לקושי.קיימות אינספור דוגמאות כיצד אנשים יצאו מחוזקים ומועצמים נוכח הקושי שחוו,כמו יוזמת אתר למציאת עבודה שנוסד ע"י בחורה שחוותה פיטורין.כך גם הצורך שלי ללמוד ולהיכנס לעולם התקשוב,בו דשדשתי אך לפני שנה.והיום,כמורה, אין שיעור אותו אני מעבירה שאינו מתוקשב.מבחינתי אני חוטאת למטרה ולקיום שיעור אופטימלי.
ברצוני לסיים עם דוגמא שתמחיש אולי מעבר לכל המילים כי השמיים הם באמת הגבול.מרגרט תאצ'ר היתה בסה"כ בת של חנווני.והגיעה להיות ראש ממשלה.השינוי מתחיל בתוכנו,והוא חסר גבולות.בהצלחה מכל הלב לכל המאמינים והרוצים שינוי.
