במסגרת עבודתי על פרויקט הסיכום בקורס "שילוב משחקים לימודיים מתוקשבים", בהנחיית פרופ' מיקי רונן, נתקלתי בשני סקרי דעת קהל מעניינים העוסקים במידת השימוש באינטרנט בקרב בני נוער.
בסקר של מכון pew האמריקני לחקר האינטרנט (2011) נמצא כי למעלה מ-95% מבני הנוער בארה"ב בגילאים 12-17 מחוברים לאינטרנט, ולמעלה מ-75% מבני הנוער מחזיקים טלפון סלולארי. עפ"י אותו סקר בשנתיים האחרונות אף חלה עלייה באחזקת טלפונים חכמים אצל בני נוער (היורשים אותם מההורים המבקשים להשתדרג).
בסקר אחר שערך מכון טלסקר בישראל בקרב תלמידי כיתות י"א-י"ב (ינואר 2010) נמצא כי לרוב התלמידים (92%) יש מחשב נייח, ולחלק ניכר (39%) יש מחשב נייד, וכולם מחוברים לאינטרנט. עוד נמצא כי התלמידים מפגינים פתיחות ויצירתיות בהעברת יכולת טכנולוגית מסביבת המשחק לסביבת למידה עתידית. הם רואים יתרונות רבים בשימוש במשחקי וידאו או במשחקי רשת כחלק קבוע מהפעילות הלימודית הרגילה בכיתה ובבית: רובם (81%) סבורים כי בדרך זו הם ייהנו יותר מהלמידה. רובם (66%) חושבים שבדרך זו יהיה להם קל יותר לקשר בין הנושא הנלמד לעולם המציאות.
אני חייבת לציין שלא הופתעתי מהנתונים. לאורך השנה וחצי האחרונות, אני קמה, לומדת והולכת לישון עם הסביבה המתוקשבת. תלמידיי, מרבית שעות היום מחוברים לרשת, חוץ מאשר בשיעורים בכיתה. ולטעמי זו רק שאלה של זמן עד שהסביבה המתוקשבת תשתלב גם באופן מלא בסביבת הלימודים.
קפיצת מדרגה משמעותית בתהליך זה, אני מייחסת לכניסה המאסיבית של הטלפונים החכמים. השימוש בסמארטפונים מנגיש את האינטרנט והרשתות החברתיות לבני הנוער ויוצר סביבת למידה חדשה זמינה ונגישה מכל מקום.
מעבר לשימוש ברשתות חברתיות שהוא לכשעצמו מהווה סביבת למידה אקטואלית, ניכר כי בני הנוער מרבים לשחק בטלפונים החכמים במשחקי רשת הדורשים מיומנויות בתחומים מגוונים. השאלה הגדולה - האם ניתן להשתמש בכך גם לצרכי למידה?
השימוש במשחקי מחשב לצרכי למידה הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, אם כי עדיין באופן איטי יחסית. משחק עדיין נתפס על ידי רבים ככזה המשויך לשעות הפנאי, אולם לאורך כל החיים, החל משלב התינוקות, עבור דרך שלבי הילדות והבגרות עולמות תוכן מגוונים נלמדים באמצעות משחקים. במשחק יש את כל מה שנדרש ללמידה : הדמיה של המציאות; תרגול הנדרש להטמעה; משוב ; הנאה; חוויה; צחוק; תגמול וכד'.
מחקרים שנערכו בנושא מצביעים על היכולת הטבעית להגיע באמצעות משחקי מחשב לליבותיהם של ילדים. הילדים אוהבים את המשחקים האינטראקטיביים, הם מעניינים אותם, מאתגרים אותם ומעודדים אותם לחשיבה.
למול זה, השימוש במשחקי מחשב בבתי הספר מוגבל ובארץ כמעט ולא קיים. לטענת קלופפר (2009) ישנם שלושה חסמים המקשים על מורים לשלב משחקי מחשב בתהליך הלמידה - המחויבות לתכנים ספציפיים, החשש מטכנולוגיות חדשות וחוסר היכרות עם משחקי מחשב לצרכי למידה ומיומנויות משחקיות.
יתרונות משחקי המחשב בלמידה, מתמקדים במרכזיותו של הלומד כמחולל ידע. המשחק גורם למשחק בו להתלהב, לפתור בעיות, לתכננן, לשים לב לפרטים הקטנים, לחשוב על הצעד הבא ולהתעמק בנושאים שמעניינים אותו. בנוסף, השימוש במשחק משפר מיומנויות קוגניטיביות ומאפשר התקדמות בקצב אישי וברמות משתנות.
מכשירי הסמארטפון מאפשרים מגוון אפשרויות להוראה וללמידה כגון: לימוד באמצעות האזנה, תיעוד מצולם וכד'. בנוסף, ניתן ללמוד באמצעות הטלפונים החכמים באמצעות שימוש במחולל מסרונים (SMS -שאילת שאלות וקבלת תשובות), באמצעים גראפיים (תרשימים בתצוגת מסך, דיאגרמות, סרטונים, מאגר תמונות ועוד). זאת, תוך ניהול דיונים עם המאזינים ,off line או on line העברת הרצאות דרך הסלולארי. התכנים המתאימים ללימוד באמצעות הטלפון הינם רבים ומגוונים לדוגמא: לימוד שפה, כתיבה, קריאה ויכולות דיבור.
היכולת של לומד לקבל מידע על מקום ספציפי בו הוא נמצא חשוב ללימוד אוריינטציה, גיאוגרפיה, אדריכלות, ארכיאולוגיה, לימוד סביבה ועוד. מאחר והטלפון נייד, ניתן לנצלו לסיורים לימודיים בשטח תוך מתן הסברים, בדומה לאמצעי הסברה במוזיאונים רק בשטח פתוח.
להערכתי, השלוב שבין הטלפונים החכמים למשחקים מקוונים וללמידה הינו מתבקש וככזה יש בו את כל המעלות הדרושות ללמידה אפקטיבית. זאת, כל עוד המורה הינו מתווך הידע המרכזי והמשפיע על תכני המשחק.
אז מה - הלמידה יכולה להיות משחק ילדים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה