מה לא נאמר על סטיב ג'ובס-האדם,האגדה אשר חייו נגדעו השבוע,ולמרות כל הפרסומים החדשותיים והבאזזז סביב מותו,מוות מסתיים בקול דממה דקה.החלטתי להקדיש לך סטיב את הפוסט הזה,ולהודות לך באופן אישי על השינוי שהכנסת בחיי,ובתוך תוכי באמצעות האני מאמין שלך שפורסם והגיע אל לבי באמצעות אותו שינוי טכנולוגי,אני חשה שדבריך נגעו בי באופן אישי,ויכולנו לשבת ולשוחח על כוס קפה ולהגיע לסמביוזה מנטלית כמו היינו בדינמיקה קבוצתית.בלי בעייה כלל.
אחת מאבני הדרך המניעות את חיי היא חשיבה יצירתית,ובציטוט הבא שלך טמון כל הקסם אודות האינטרקציה בין הטכנולוגיה בתיווך היצירתיות.
"יצירתיות היא רק לחבר דברים. כששואלים אנשים יצירתיים איך הם עשו משהו, הם מרגישים קצת אשם כי הם לא באמת עשו אותו, הם רק ראו משהו, והם היו מסוגלים לחבר את החוויה שלהם וליצור דבר חדש". ". (ראיון ל"Wired", 1996
ציטוט זה שלך מדהים בעיניי משום יכולתו לתמצת במשפט אחד כיצד ניתן להתייחס לכל דבר בחיינו בדרך מעט שונה,העושה את כל ההבדל."לחבר את החוויה וליצור דבר חדש",ואני מגדירה זאת בחסמים מול מפתחות לחשיבה יצירתית.אין עוד חשיבה קונבנציונאלית והיצמדות לכללים,חוקים וגישות מוכרות,כי אם יש לפתוח את המחשבה עם מפתח השינוי-אפשר לשבור את הכללים,ניתן לדלג מעליהם וכל אחד יכול להיות יצירתי ולהביא לפתרונות יצירתיים.צריך רק לרצות ואז החוויה,הפתרון יגיע.כמו גדול.
ציטוט נוסף שלך סטיב שנגע בי :"הטכנולוגיות שלנו יכולות להפוך את החיים ליותר קלים, הם מאפשרות לנו לגעת באנשים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת. יכול להיות שיש לך ילד עם פגם מולד ובעזרת הטכנולוגיה תוכל ליצור קשר עם הורים אחרים וקבוצות תמיכה, להשיג מידע רפואי ומידע על תרופות חדשות – הדברים האלה משפיעים בצורה עמוקה על החיים".
דברים אלה נאמרו גם הם ב-1996,ובשנת 2005 חרב עליי למספר חודשים עולמי כאשר בני ,אוצרי, נולד פג במשקל של הרבה פחות מקילו סוכר,והיה בסכנת חיים.מוזר לחשוב על כך אך רק הטכנולוגיה הצילה אותי כאשר איפשרה לי ליצור קשר בלתי אמצעי בפורומים של הורים לפגים,היה זה המקום היחיד שבאמת איפשר לי לקבל תשובות,עצות,מקום לבכות ולשתף לגעת באנשים ולתת להם לגעת ,ממש כפי שתארת סטיב.אכן,ההשפעה היתה כה מכרעת על חיי,והיה לכך אף חלק בהצלת בני.
והציטוט האחרון אליו ארצה להתייחס ,אשר נאמר על ידך סטיב ב-2003 בראיון ל"רולינג סטון":
"אני חושב שהטכנולוגיה מקרבת עולמות ותמשיך לעשות כן. יש צדדים שליליים לכל דבר - הצד המשחית ביותר של טכנולוגיה לדעתי הוא הטלוויזיה, אבל שוב, טלוויזיה במיטבה יכולה להיות מדהימה". מילים כדורבנות,ולו בשל אותה תובנה אשר חוויתי שלשום עם תלמידיי.כמורה לתקשורת אני מסכימה להיבט המשחית של הטלוויזיה בהבניית ותפיסת המציאות,הדברים החשובים בחיים ושינוי סדרי העדיפויות במאה ה-21.אולם,הסיפא של דבריך אודות היכולת המדהימה שלה, נגלתה לעיניי והציפה אותי,כתמיד,באושר גדול על שימוש מושכל שאני עושה בתקשורת בכלל ובטלויזיה בפרט למען תלמידיי האהובים.הקרנתי להם את הסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה" אשר הוקרן בטלוויזיה במסגרת התוכנית "עובדה" בערוץ 2 לפני כשנה,בבימויו של בן שני.לאחר הקרנת הסרט אודות בני נוער נכשלים ונחשלים במערכת החינוך,נוער בסיכון שנותר ללא מוצא כמעט,מגיע לתיכון "ברנקו וייס" ברמלה ומוצא את נקודת האור הסוללת לו בתקווה את מסלול חייו.לאחר הסרט המרגש עד דמעות,"יצא"אליהם מהמסך מנהל ביה"ס חילי טרופר אשר קיים עימם שיחה מרתקת על כל הטוב שבנפש האדם והחברה.אין ספק כי השיחה היתה אחת המדהימות שחוויתי בחיי,ולמרות הכל,אותו מפגש לא היה יכול להיות כה מרגש ומדהים בעיניי ללא הכוח שהביאה עימה הטלוויזיה בסרט מופלא זה המתאר באופן כה אותנטי את המציאות ופורט על רגשות הצופים כפי שרק ויזואליות טלוויזיונית יכולה להביע.וכדבריך,סטיב,טלוויזיה במיטבה יכולה להיות מדהימה.ומהמיקרו למקרו-טכנולוגיה במיטבה יכולה להיות אף היא מדהימה,אם נדע לצרוך אותה באופן מושכל ובקורתי,ממש כמו את אמצעי התקשורת.
סטיב ג'ובס-האיש והאגדה-
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
אחת מאבני הדרך המניעות את חיי היא חשיבה יצירתית,ובציטוט הבא שלך טמון כל הקסם אודות האינטרקציה בין הטכנולוגיה בתיווך היצירתיות.
"יצירתיות היא רק לחבר דברים. כששואלים אנשים יצירתיים איך הם עשו משהו, הם מרגישים קצת אשם כי הם לא באמת עשו אותו, הם רק ראו משהו, והם היו מסוגלים לחבר את החוויה שלהם וליצור דבר חדש". ". (ראיון ל"Wired", 1996
ציטוט זה שלך מדהים בעיניי משום יכולתו לתמצת במשפט אחד כיצד ניתן להתייחס לכל דבר בחיינו בדרך מעט שונה,העושה את כל ההבדל."לחבר את החוויה וליצור דבר חדש",ואני מגדירה זאת בחסמים מול מפתחות לחשיבה יצירתית.אין עוד חשיבה קונבנציונאלית והיצמדות לכללים,חוקים וגישות מוכרות,כי אם יש לפתוח את המחשבה עם מפתח השינוי-אפשר לשבור את הכללים,ניתן לדלג מעליהם וכל אחד יכול להיות יצירתי ולהביא לפתרונות יצירתיים.צריך רק לרצות ואז החוויה,הפתרון יגיע.כמו גדול.
ציטוט נוסף שלך סטיב שנגע בי :"הטכנולוגיות שלנו יכולות להפוך את החיים ליותר קלים, הם מאפשרות לנו לגעת באנשים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת. יכול להיות שיש לך ילד עם פגם מולד ובעזרת הטכנולוגיה תוכל ליצור קשר עם הורים אחרים וקבוצות תמיכה, להשיג מידע רפואי ומידע על תרופות חדשות – הדברים האלה משפיעים בצורה עמוקה על החיים".
דברים אלה נאמרו גם הם ב-1996,ובשנת 2005 חרב עליי למספר חודשים עולמי כאשר בני ,אוצרי, נולד פג במשקל של הרבה פחות מקילו סוכר,והיה בסכנת חיים.מוזר לחשוב על כך אך רק הטכנולוגיה הצילה אותי כאשר איפשרה לי ליצור קשר בלתי אמצעי בפורומים של הורים לפגים,היה זה המקום היחיד שבאמת איפשר לי לקבל תשובות,עצות,מקום לבכות ולשתף לגעת באנשים ולתת להם לגעת ,ממש כפי שתארת סטיב.אכן,ההשפעה היתה כה מכרעת על חיי,והיה לכך אף חלק בהצלת בני.
והציטוט האחרון אליו ארצה להתייחס ,אשר נאמר על ידך סטיב ב-2003 בראיון ל"רולינג סטון":
"אני חושב שהטכנולוגיה מקרבת עולמות ותמשיך לעשות כן. יש צדדים שליליים לכל דבר - הצד המשחית ביותר של טכנולוגיה לדעתי הוא הטלוויזיה, אבל שוב, טלוויזיה במיטבה יכולה להיות מדהימה". מילים כדורבנות,ולו בשל אותה תובנה אשר חוויתי שלשום עם תלמידיי.כמורה לתקשורת אני מסכימה להיבט המשחית של הטלוויזיה בהבניית ותפיסת המציאות,הדברים החשובים בחיים ושינוי סדרי העדיפויות במאה ה-21.אולם,הסיפא של דבריך אודות היכולת המדהימה שלה, נגלתה לעיניי והציפה אותי,כתמיד,באושר גדול על שימוש מושכל שאני עושה בתקשורת בכלל ובטלויזיה בפרט למען תלמידיי האהובים.הקרנתי להם את הסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה" אשר הוקרן בטלוויזיה במסגרת התוכנית "עובדה" בערוץ 2 לפני כשנה,בבימויו של בן שני.לאחר הקרנת הסרט אודות בני נוער נכשלים ונחשלים במערכת החינוך,נוער בסיכון שנותר ללא מוצא כמעט,מגיע לתיכון "ברנקו וייס" ברמלה ומוצא את נקודת האור הסוללת לו בתקווה את מסלול חייו.לאחר הסרט המרגש עד דמעות,"יצא"אליהם מהמסך מנהל ביה"ס חילי טרופר אשר קיים עימם שיחה מרתקת על כל הטוב שבנפש האדם והחברה.אין ספק כי השיחה היתה אחת המדהימות שחוויתי בחיי,ולמרות הכל,אותו מפגש לא היה יכול להיות כה מרגש ומדהים בעיניי ללא הכוח שהביאה עימה הטלוויזיה בסרט מופלא זה המתאר באופן כה אותנטי את המציאות ופורט על רגשות הצופים כפי שרק ויזואליות טלוויזיונית יכולה להביע.וכדבריך,סטיב,טלוויזיה במיטבה יכולה להיות מדהימה.ומהמיקרו למקרו-טכנולוגיה במיטבה יכולה להיות אף היא מדהימה,אם נדע לצרוך אותה באופן מושכל ובקורתי,ממש כמו את אמצעי התקשורת.
סטיב ג'ובס-האיש והאגדה-
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה