בחלומי ראיתי את יחידת הלימוד שלי בגוגל-סייט.כן,כן,זה לא חלום.ואני יושבת ומתחבטת מה לשנות,היכן להוסיף ואיזה אייקון,מה כדאי עוד לבדוק בקשר לידע של תלמידיי,ואני באי-שקט.זו התחושה עימה התעוררתי בבהלה.ליל נדודים?ליל שימורים?מה שבטוח,הלילה הזה חתם יום רצוף לעייפה של עשייה למען יחידת הלימוד שלי.שלי.היא יציר כפיי ועצביי...
האם אני שפויה?האם זהו סממן להתמכרות?ימים יעידו...
ע"פ אלווין טופלר שדיבר על שלושה גלים בהתפתחות האנושות:מהגל הראשון-החקלאות דרך הגל השני-התעשייה ועד הגל השלישי של המאה ה-21 המאופיין ע"י ידע,אנו כיום בניו-אייג'.הגל השלישי מתבסס על "כלכלת רעיונות".בגל הידע אין חוקים וסדירויות,אין תפיסת הוראה אחת,אלא ניהול ידע.את כל המהירות ושטף המידע יש לנהל.כלכלת הרעיונות הינה הקו המנחה שלי בתהליך ההוראה האישי שלי.שילוב של יכולת פיתוח רעיונות,מוטיבציה פנימית,יצירתיות,הבנה,סקרנות,חיבור של כל המידע הקיים ויצירת ידע חדש.ובעידן של המאה ה-21 לא עוד דיאלוג בר-קיימא כי אם מולטי-דיאלוג -היינו,דיאלוג בין אנשים בתיווך הטכנולוגיה.
אתנחתא בחשיבה למען קוריוז של בני היליד הדיגיטלי בן ה-6,קוריוז בעיניי,דברי אלוהים חיים בעיניו.בשיחה שקיימנו בדרך למדורת ל"ג בעומר ,אמו הפדגוגית היתה חייבת לשאול אותו מדוע בעצם חוגגים את ל"ג בעומר?והתשובה לא אחרה לבוא:"בר כוכבא והחיילים שלו היו צריכים לסמן ולהעביר הודעות במלחמה נגד הרומאים.זה כמו כתב מורס.מה,הם לא יכלו להשתמש בסלולארי שלהם?בפייסבוק?"והשאלה ממש לא נשאלה בבדיחות הדעת...
וחזרה לחוט המחשבה שאני מנסה לטוות.סגרתי מעגל לפני מספר ימים,בעת בחינת הבגרות של תלמידיי על פרוייקטי הגמר שלהם.נזכרתי בשיעור הראשון השנה,בסיעור המוחין לנושאי הפרוייקטים,וחשבתי לעצמי איזו כברת דרך עברתי,ואיזו מורה שונה בחשיבה אהיה בשנה הבאה.ראיתי בעיניים שלי ושלהם את הלמידה הקונסטרוקטיביסטית ,ראיתי כיצד ההתנסות בלמידה הפעילה ועדכון הידע הקיים הביא ליצירת ידע חדש-ידע שלהם,חוויתי ויצירתי,וחשבתי לעצמי שאני עוברת את אותו תהליך בלי משים במסגרת לימודי התקשוב.ברגעים אלו ממש אני חווה את המטא-קוגניציה,תוך כדי כתיבת הפוסט.בניית יחידת הלימוד משתלטת על כל הזמן הפנוי שלי,שגם כך ניתן למדוד אותו במשורה,(אני מדמיינת את 'שוליית הקוסם')נוטלת ממני משאבים נפשיים,מייגעת ודורשת השקעה מקסימלית,א-ך היא בד בבד משנה את כל תפיסת ההוראה-היא רלוונטית,מפרה את החשיבה,יוצרת מורה ולומד אקטיביים ומחברת ביניהם,היא מעצבת למידה משמעותית.וכמובן, כמו כל מורה מצויה,עשיתי את הפיילוט על ילדיי הפרטיים,הקרובים בשיכבת הגיל לתלמידיי.ילדיי קראו,צחקו,התלהבו מהפורמט המתוקשב ככלי ללמידה,צפו בקטעים ו...הפנימו מושגים בלי שהרגישו בכך.הקונסטרוקטיביזם בהתגלמותו(ד"ש חמה לד"ר שרה שדה).למדנו משהו ,שרה.
כבר ראיתי לעיני רוחי כיצד אני פותחת כל שיעור עם "שאלה פורייה",המאפשרת חשיבת עומק,מסתעפת,פתוחה לחלוטין ומאפשרת ללומד לגלות עצמו דרכה.התהליך/המסע אל הלא-נודע הוא המאפשר את ההבנייה,את הלמידה האינסופית שאינה תחומה בגבולות.זהו מרחב שיש בו VOICE & CHOICE .היי,זה לא מה שקורה לנו בבלוג?
במקביל,לאור הלחץ של תקופת הבגרויות בו אני נתונה,ממש כמו תלמידיי,ובשל הבנת הצורך בזירוז והקלה על תהליכי הלמידה לצד החיבור לטכנולוגיה,יישמתי הלכה למעשה את המאפיינים המצביעים על שינוי החשיבה ואופן הלימוד כפי שבאו לידי ביטוי במאמר של שירלי טרקל שהציגה ד"ר גילה קורץ בשיעור האחרון.וכיצד יישמתי זאת?בהכנת סיכומים מתומצתים ומהודקים של החומר לבגרות המבוססים על תכנים קצרים,מילות מפתח,דגש על כותרות מושגים ותיאוריות המכוונים לקריאה סורקת-קריאה בדפוס הקריאה המקוונת של היליד הדיגיטלי.
לסיכום,בהשראת המאמר מY-NET "כבר לא רצים להפסקה-לומדים עם גוגל ויו-טיוב" ,שהציגה נעמי בשיעור,אני מציגה כמה "שאלות פוריות" שעלו אסוציאטיבית במוחי כעת,ויכולות לשמש בסיס לפרוייקטים חדשניים,יצירתיים וכמובן אינטראקטיביים: "האם שווה להיות שונה?", "כיצד הפרסומות מעצבות את חיינו?", "מהי אהבה,והאם היא תמיד טובה לנו?".
אין ספק כי מדובר בעולמות תוכן רלוונטיים ,אותנטיים ומאתגרים,אשר ישאבו את הלומדים לתהליך אקטיבי של הבניית הידע בעצמם,בעוד הגלישה האינטרקטיבית תביא אותם למחוזות שלא חלמו עליהם. בשפתם:"יעופו על זה".
אולי זה יהיה החלום הבא שלי.לא רק בגדר חלום...
האם אני שפויה?האם זהו סממן להתמכרות?ימים יעידו...
ע"פ אלווין טופלר שדיבר על שלושה גלים בהתפתחות האנושות:מהגל הראשון-החקלאות דרך הגל השני-התעשייה ועד הגל השלישי של המאה ה-21 המאופיין ע"י ידע,אנו כיום בניו-אייג'.הגל השלישי מתבסס על "כלכלת רעיונות".בגל הידע אין חוקים וסדירויות,אין תפיסת הוראה אחת,אלא ניהול ידע.את כל המהירות ושטף המידע יש לנהל.כלכלת הרעיונות הינה הקו המנחה שלי בתהליך ההוראה האישי שלי.שילוב של יכולת פיתוח רעיונות,מוטיבציה פנימית,יצירתיות,הבנה,סקרנות,חיבור של כל המידע הקיים ויצירת ידע חדש.ובעידן של המאה ה-21 לא עוד דיאלוג בר-קיימא כי אם מולטי-דיאלוג -היינו,דיאלוג בין אנשים בתיווך הטכנולוגיה.
אתנחתא בחשיבה למען קוריוז של בני היליד הדיגיטלי בן ה-6,קוריוז בעיניי,דברי אלוהים חיים בעיניו.בשיחה שקיימנו בדרך למדורת ל"ג בעומר ,אמו הפדגוגית היתה חייבת לשאול אותו מדוע בעצם חוגגים את ל"ג בעומר?והתשובה לא אחרה לבוא:"בר כוכבא והחיילים שלו היו צריכים לסמן ולהעביר הודעות במלחמה נגד הרומאים.זה כמו כתב מורס.מה,הם לא יכלו להשתמש בסלולארי שלהם?בפייסבוק?"והשאלה ממש לא נשאלה בבדיחות הדעת...
וחזרה לחוט המחשבה שאני מנסה לטוות.סגרתי מעגל לפני מספר ימים,בעת בחינת הבגרות של תלמידיי על פרוייקטי הגמר שלהם.נזכרתי בשיעור הראשון השנה,בסיעור המוחין לנושאי הפרוייקטים,וחשבתי לעצמי איזו כברת דרך עברתי,ואיזו מורה שונה בחשיבה אהיה בשנה הבאה.ראיתי בעיניים שלי ושלהם את הלמידה הקונסטרוקטיביסטית ,ראיתי כיצד ההתנסות בלמידה הפעילה ועדכון הידע הקיים הביא ליצירת ידע חדש-ידע שלהם,חוויתי ויצירתי,וחשבתי לעצמי שאני עוברת את אותו תהליך בלי משים במסגרת לימודי התקשוב.ברגעים אלו ממש אני חווה את המטא-קוגניציה,תוך כדי כתיבת הפוסט.בניית יחידת הלימוד משתלטת על כל הזמן הפנוי שלי,שגם כך ניתן למדוד אותו במשורה,(אני מדמיינת את 'שוליית הקוסם')נוטלת ממני משאבים נפשיים,מייגעת ודורשת השקעה מקסימלית,א-ך היא בד בבד משנה את כל תפיסת ההוראה-היא רלוונטית,מפרה את החשיבה,יוצרת מורה ולומד אקטיביים ומחברת ביניהם,היא מעצבת למידה משמעותית.וכמובן, כמו כל מורה מצויה,עשיתי את הפיילוט על ילדיי הפרטיים,הקרובים בשיכבת הגיל לתלמידיי.ילדיי קראו,צחקו,התלהבו מהפורמט המתוקשב ככלי ללמידה,צפו בקטעים ו...הפנימו מושגים בלי שהרגישו בכך.הקונסטרוקטיביזם בהתגלמותו(ד"ש חמה לד"ר שרה שדה).למדנו משהו ,שרה.
כבר ראיתי לעיני רוחי כיצד אני פותחת כל שיעור עם "שאלה פורייה",המאפשרת חשיבת עומק,מסתעפת,פתוחה לחלוטין ומאפשרת ללומד לגלות עצמו דרכה.התהליך/המסע אל הלא-נודע הוא המאפשר את ההבנייה,את הלמידה האינסופית שאינה תחומה בגבולות.זהו מרחב שיש בו VOICE & CHOICE .היי,זה לא מה שקורה לנו בבלוג?
במקביל,לאור הלחץ של תקופת הבגרויות בו אני נתונה,ממש כמו תלמידיי,ובשל הבנת הצורך בזירוז והקלה על תהליכי הלמידה לצד החיבור לטכנולוגיה,יישמתי הלכה למעשה את המאפיינים המצביעים על שינוי החשיבה ואופן הלימוד כפי שבאו לידי ביטוי במאמר של שירלי טרקל שהציגה ד"ר גילה קורץ בשיעור האחרון.וכיצד יישמתי זאת?בהכנת סיכומים מתומצתים ומהודקים של החומר לבגרות המבוססים על תכנים קצרים,מילות מפתח,דגש על כותרות מושגים ותיאוריות המכוונים לקריאה סורקת-קריאה בדפוס הקריאה המקוונת של היליד הדיגיטלי.
לסיכום,בהשראת המאמר מY-NET "כבר לא רצים להפסקה-לומדים עם גוגל ויו-טיוב" ,שהציגה נעמי בשיעור,אני מציגה כמה "שאלות פוריות" שעלו אסוציאטיבית במוחי כעת,ויכולות לשמש בסיס לפרוייקטים חדשניים,יצירתיים וכמובן אינטראקטיביים: "האם שווה להיות שונה?", "כיצד הפרסומות מעצבות את חיינו?", "מהי אהבה,והאם היא תמיד טובה לנו?".
אין ספק כי מדובר בעולמות תוכן רלוונטיים ,אותנטיים ומאתגרים,אשר ישאבו את הלומדים לתהליך אקטיבי של הבניית הידע בעצמם,בעוד הגלישה האינטרקטיבית תביא אותם למחוזות שלא חלמו עליהם. בשפתם:"יעופו על זה".
אולי זה יהיה החלום הבא שלי.לא רק בגדר חלום...
