המושג השגור בפינו ל"תופעת העדר" הוא חוכמת ההמונים. בשיעור האחרון של אלון הוארו עיניי לטרמינולוגיה שונה - "חוכמת הרבים" המתייחסת לאותה תופעה אך ללא קשר ל"תרבות הרייטיניג" המקדשת ומשחיתה כל חלקה טובה. עפ"י "חוכמת הרבים" אין עוד חשיבות לממוצע הדיעות, ואין השפעה של הכלל על דעתי האישית, כי אם "האני" שלי עומד במרכז והדיעה שלי אינה תלויה בהלך הרוח הכללי. מעניין לראות כיצד חוכמת היחיד המייצגת את האני הפרטי מתחברת לחוכמת היחיד האחר? לצורך המחשה זהו ההבדל בין הצבעה ב"כוכב נולד" והבעת דיעה בטוויטר. "כוכב נולד" לצורך העניין הוא "חוכמת הרבים" - אני שולחת SMS למתמודד שלי (שבמקרה בעונה הנוכחית נמצא בנבחרת והיה גם תלמיד שלי ואני מתרגשת עד דמעות), בעוד שחברתי היושבת לצידי על הספה מסמסת למתמודדת אחרת. אבל, אם הייתי משתמשת בטוויטר, היתה לי בוודאי השפעה אדירה על קהל הקוראים לאחר כתיבת דעתי האישית על המתמודד הנערץ עליי. "חוכמת ההמונים" כבר אמרתי?
ומעניין לעניין באותו עניין - מה מקומו של הבלוג? האם ניתן לומר עליו כי הוא אמצעי לבחינת "חוכמת הרבים"? דסקסתי ביני לבין עצמי על הנושא, ומצאתי מספר דוגמאות מתחום הדעת שלי, האהוב עליי כל כך - פרסום ושיווק - העולות בקנה אחד עם ההגדרה "הבלוג כקליזטור לחוכמת הרבים". תארו לכם מישרה שבה הייתם נדרשים דה-יורה לשמור על אי תיירותי באוסטרליה, אך דה-פקטו לגור בוילה מהחלומות ולכתוב בלוג שבועי על החיים ההדוניסטיים (ועוד לקבל על שכר שלא מבייש את עצמו...). יש מישהו מהקוראים שלא היה קופץ על זה בשתי ידיים? 35 אלף איש שהגישו מועמדות להיות הבלוגרים וודאי לא התנגדו, ופועל יוצא של "חוכמת הרבים" הזו היתה ההצלחה להביא את קיום האיים האוסטרליים למודעות התיירים הפוטנציאליים - וחשיפה בפני לא פחות מ-8 מיליון גולשים. נראה אם תמצאו כסא נוח פנוי שם בעונת התיירות הקרובה...
דוגמא נוספת ויצירתית לא פחות שעליה אני מדברת בשנים האחרונות עם תלמידיי בהקשר של צריכת מדיה ביקורתית ואנטי-מניפולטיבית היא גיוס בלוגרים העובדים למען חברות מסחריות והתמורה/השכר המתבקש בצידן - בלוגר בתחום בקורת טלוויזיה זוכה לראיונות עם סלב, בלוגר בתחום האוכל זוכה כמובן בארוחות חינם, ובלוגר בתחום התיירות זוכה בטיולים, כיבוש פסגות והרים או טרקים במדבריות.
מי שקרא בעשורים האחרונות בשקיקה את הספרים של טומי לפיד היו ההורים שלנו. אנו, מן הסתם, נקרא בשקיקה בלוגר שפילס לנו את הדרך לראות מעבר לאופק...
ואם זה לא "חוכמת רבים" אז מה כן???
ולסיכום, לשלומית כהן אסיף משוררת הילדים (וגם חברתי הנדירה) יש שיר מקסים "בתוך הלב יש נקודה. מישהו נגע בה והיא רעדה". זו היתה תחושתי למקרא התגובה המרגשת של גילה לוי עצמון המקסימה על הבלוג הקודם שלי. וכל ניסיון לתיאור אחר שלי יחטא לתחושת ההתרגשות שחוויתי. תודה אמיתית ונשיקה לך גילה.
ומעניין לעניין באותו עניין - מה מקומו של הבלוג? האם ניתן לומר עליו כי הוא אמצעי לבחינת "חוכמת הרבים"? דסקסתי ביני לבין עצמי על הנושא, ומצאתי מספר דוגמאות מתחום הדעת שלי, האהוב עליי כל כך - פרסום ושיווק - העולות בקנה אחד עם ההגדרה "הבלוג כקליזטור לחוכמת הרבים". תארו לכם מישרה שבה הייתם נדרשים דה-יורה לשמור על אי תיירותי באוסטרליה, אך דה-פקטו לגור בוילה מהחלומות ולכתוב בלוג שבועי על החיים ההדוניסטיים (ועוד לקבל על שכר שלא מבייש את עצמו...). יש מישהו מהקוראים שלא היה קופץ על זה בשתי ידיים? 35 אלף איש שהגישו מועמדות להיות הבלוגרים וודאי לא התנגדו, ופועל יוצא של "חוכמת הרבים" הזו היתה ההצלחה להביא את קיום האיים האוסטרליים למודעות התיירים הפוטנציאליים - וחשיפה בפני לא פחות מ-8 מיליון גולשים. נראה אם תמצאו כסא נוח פנוי שם בעונת התיירות הקרובה...
דוגמא נוספת ויצירתית לא פחות שעליה אני מדברת בשנים האחרונות עם תלמידיי בהקשר של צריכת מדיה ביקורתית ואנטי-מניפולטיבית היא גיוס בלוגרים העובדים למען חברות מסחריות והתמורה/השכר המתבקש בצידן - בלוגר בתחום בקורת טלוויזיה זוכה לראיונות עם סלב, בלוגר בתחום האוכל זוכה כמובן בארוחות חינם, ובלוגר בתחום התיירות זוכה בטיולים, כיבוש פסגות והרים או טרקים במדבריות.
מי שקרא בעשורים האחרונות בשקיקה את הספרים של טומי לפיד היו ההורים שלנו. אנו, מן הסתם, נקרא בשקיקה בלוגר שפילס לנו את הדרך לראות מעבר לאופק...
ואם זה לא "חוכמת רבים" אז מה כן???
ולסיכום, לשלומית כהן אסיף משוררת הילדים (וגם חברתי הנדירה) יש שיר מקסים "בתוך הלב יש נקודה. מישהו נגע בה והיא רעדה". זו היתה תחושתי למקרא התגובה המרגשת של גילה לוי עצמון המקסימה על הבלוג הקודם שלי. וכל ניסיון לתיאור אחר שלי יחטא לתחושת ההתרגשות שחוויתי. תודה אמיתית ונשיקה לך גילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה