פרוייקט הייטק-היי מהו?ראשית,ברמה המעשית מדובר בשתי כיתות בהן אלמד השנה בהשראת פרוייקט זה.הכל חדשני,התנסותי,קונסטרוקטיביזם בהתהוותו.מדובר בפרוייקט אשר ייושם בביה"ס על שכבותיו השונות,החל מהשבועות הקרובים.בתחילת דרכו מתייחס לכיתה ייחודית וחדשנית המבוססת על לימוד מספר מקצועות בשיטת PBL-PROJECT BASED LEARNING.
התוצר הינו המניע העיקרי ללמידה,תוך מילוי משימות אינטלקטואליות,מושתת על אסטרטגיות למידה המאפשרות אינטרקציות חברתיות ,כאשר נקודת המוצא ללמידה מבוססת פרוייקטים,פיתוח חשיבה בקורתית המאפשרת פוליסמיות,רלוונטיות והגשמה אישית עבור כל תלמיד.
הפרוייקט הינו שיטת לימוד המותאמת למיומנויות המאה ה-21 ,תוך שימוש בטכנולוגיות,דרכי הוראה חלופיות,הגשמת כל תלמיד כאינדיבידואל בהתבסס על נקודות החוזק שלו,ופיתוח ה"אני" של התלמיד לקראת תוצר המהווה ע"פ התוכנית את המניע העיקרי ללמידה.
גולת הכותרת מעבר לכל המילים המרשימות הללו היא הלמידה הקונסטרוקטיביסטית.ישבתי בימי ההיערכות לפתיחת השנה,עת הציגו לנו מטעם מכון חיצוני את הדגשים לפרוייקט ההיי-טק היי וחשבתי לעצמי מה תרמו לי הלימודים השנה בכניסה "חלקה" לתוך הפרוייקט הזה,שרוב רובם של המורים אינם יודעים "איך לאכול אותו" כמו כל המצאה חדשנית וייחודית.התרומה העיקרית היתה ההתנסות שלי עצמי בתהליך של למידה משמעותית תוך מילוי משימות ,מפגש עם אסטרטגיות מגוונות מקדמות למידה,מתן חופש למחשבה בקורתית,יצירתית ,עצמאית והרבה חיפוש פנימי.והידיעה מעל הכל-כי השאלה חשובה לא פחות מהתשובה,אם לא יותר...
להלך מחשבה זה מתחברת הכתבה אשר פורסמה שלשום במוסף "גלריה" של עיתון הארץ,בה רואיינה ד"ר גילה קורץ שלנו אודות הפער הטכנולוגי בו חיים הילדים בין המציאות העגומה בה פוגשים ילדינו במערכת החינוך ובין החיים המקוונים ועתירי הטכנולוגיה המחכים להם בבית.אכן "חיים כפולים" כפי שהגדירה העתונאית תמר רותם במאמר "ילדים דיגיטליים בעולם אנלוגי".אני מתחברת מאד לדבריה של ד"ר גילה קורץ כי תפקידם של אנשי החינוך להבין את המרחבים החדשים שהילדים בונים לעצמם במשחקי המחשב המורכבים כגון "סקונד לייף" ו"סים",ולעמוד על ההבדלים ולחדד את השוני בין הדמות האמיתית לוירטואלית.(הדמות שיצרו לעצמם במשחק).
ובכלל,מקומה של הטכנולוגיה בחיינו ובקשר שלנו עם תלמידינו הבוגרים.תלמידיי הינם בני 16-18,ועליהם לא חל איסור השימוש בפייסבוק,ואני החלתי לאחרונה לנצלו לצורכי למידה ושיתוף במידע עם התלמידים.כאשר נכנסתי לכיתה היום חשתי כי אני מחוברת הרבה יותר ויודעת עליהם כבני אדם הרבה יותר מאשר בעבר.כמו אני מכירה חברים ותיקים.וההתרגשות היתה בשיאה.פנו אליי גם כמה תלמידים לגבי נושאים בלימוד עצמי וממש ביקשו בתחינה שאתייחס לשאלות שהעבירו לי בפייסבוק.כשנעניתי שניתן לעשות זאת פנים אל פנים אמרו שמעדיפים בפייסבוק,כי אלו החיים האמיתיים.אילו החיים האמיתיים.כך המתבגרים של היום.ועלינו ,המורים,להתמודד עם השינויים הללו,וודאי שלא להילחם בהם אלא לרתום אותם לצורכינו.ובניגוד לכותרת שהופיעה היום באחד העיתונים כי המורים ברמה גבוהה והתלמידים לא,אני לחלוטין לא מסכימה עם אמירה זו המצביעה על אי ראיית השינויים הללו.לטעמי,הילדים והנוער ככלל לומדים המון אך בדרכים לא קונבנציונליות,באמצעות חשיפתם לכל הטכנולוגיות המוצעות להם,ואוכלוסיית המורים אינה מדביקה את הפער,וחלקם אכן לא רלוונטיים עבור תלמידיהם ולצערי לא ירחק היום בו לא יוכלו לתקשר עימם.
היה לי מאד מאתגר לדעת כי תלמידיי ואני מדברים באותה שפה,וכי אני יכולה להבין על מה בדיוק הם מדברים.
ולסיום אנקדוטה מקסימה המגוללת כל מה שאמרתי וחשבתי לכדי נרטיב אחד מתוחכם:בדרום אפריקה השיקה סוכנות בלונד 2.0 הישראלית פעילות ממוקדת לקהל יעד צעיר במטרה לחבר בין חברת HP לעולם הלימודים וביה"ס.הגולשים העלו סיפורים מרתקים ומוזרים בהקשר ליום הראשון בבית הספר.נאמר שהיה על כל אחד מאיתנו לעשות זאת ברגע זה-האם פשוט הדבר?ממש לא.אז אנשי התוכן של הסוכנות המדוברת,המבינים את עוצמתה של המילה הכתובה,הבינו זאת,והעצימו את כוחה של המילה בסביבה הדיגיטלית.מה הכוונה? מבין הסיפורים שהועלו ע"י הגולשים ,אלו שזכו להכי הרבה לייקים היו גם הזוכים ,איך לא, במוצרים כמו מחשבים ניידים מתוצרת החברה המסחרית עליה דובר.
אם נחשב לרגע קט,מדובר בפעילות תוכן פשוטה, אך בצידה רעיון גאוני בשיווק ,משולב בהבנת קהל היעד החי את החיים האמיתיים - בסביבה הדיגיטלית.
שנה מאתגרת,מלאת סיפוק ועשייה משמעותית לכולנו.ורק בריאות אמן!
התוצר הינו המניע העיקרי ללמידה,תוך מילוי משימות אינטלקטואליות,מושתת על אסטרטגיות למידה המאפשרות אינטרקציות חברתיות ,כאשר נקודת המוצא ללמידה מבוססת פרוייקטים,פיתוח חשיבה בקורתית המאפשרת פוליסמיות,רלוונטיות והגשמה אישית עבור כל תלמיד.
הפרוייקט הינו שיטת לימוד המותאמת למיומנויות המאה ה-21 ,תוך שימוש בטכנולוגיות,דרכי הוראה חלופיות,הגשמת כל תלמיד כאינדיבידואל בהתבסס על נקודות החוזק שלו,ופיתוח ה"אני" של התלמיד לקראת תוצר המהווה ע"פ התוכנית את המניע העיקרי ללמידה.
גולת הכותרת מעבר לכל המילים המרשימות הללו היא הלמידה הקונסטרוקטיביסטית.ישבתי בימי ההיערכות לפתיחת השנה,עת הציגו לנו מטעם מכון חיצוני את הדגשים לפרוייקט ההיי-טק היי וחשבתי לעצמי מה תרמו לי הלימודים השנה בכניסה "חלקה" לתוך הפרוייקט הזה,שרוב רובם של המורים אינם יודעים "איך לאכול אותו" כמו כל המצאה חדשנית וייחודית.התרומה העיקרית היתה ההתנסות שלי עצמי בתהליך של למידה משמעותית תוך מילוי משימות ,מפגש עם אסטרטגיות מגוונות מקדמות למידה,מתן חופש למחשבה בקורתית,יצירתית ,עצמאית והרבה חיפוש פנימי.והידיעה מעל הכל-כי השאלה חשובה לא פחות מהתשובה,אם לא יותר...
להלך מחשבה זה מתחברת הכתבה אשר פורסמה שלשום במוסף "גלריה" של עיתון הארץ,בה רואיינה ד"ר גילה קורץ שלנו אודות הפער הטכנולוגי בו חיים הילדים בין המציאות העגומה בה פוגשים ילדינו במערכת החינוך ובין החיים המקוונים ועתירי הטכנולוגיה המחכים להם בבית.אכן "חיים כפולים" כפי שהגדירה העתונאית תמר רותם במאמר "ילדים דיגיטליים בעולם אנלוגי".אני מתחברת מאד לדבריה של ד"ר גילה קורץ כי תפקידם של אנשי החינוך להבין את המרחבים החדשים שהילדים בונים לעצמם במשחקי המחשב המורכבים כגון "סקונד לייף" ו"סים",ולעמוד על ההבדלים ולחדד את השוני בין הדמות האמיתית לוירטואלית.(הדמות שיצרו לעצמם במשחק).
ובכלל,מקומה של הטכנולוגיה בחיינו ובקשר שלנו עם תלמידינו הבוגרים.תלמידיי הינם בני 16-18,ועליהם לא חל איסור השימוש בפייסבוק,ואני החלתי לאחרונה לנצלו לצורכי למידה ושיתוף במידע עם התלמידים.כאשר נכנסתי לכיתה היום חשתי כי אני מחוברת הרבה יותר ויודעת עליהם כבני אדם הרבה יותר מאשר בעבר.כמו אני מכירה חברים ותיקים.וההתרגשות היתה בשיאה.פנו אליי גם כמה תלמידים לגבי נושאים בלימוד עצמי וממש ביקשו בתחינה שאתייחס לשאלות שהעבירו לי בפייסבוק.כשנעניתי שניתן לעשות זאת פנים אל פנים אמרו שמעדיפים בפייסבוק,כי אלו החיים האמיתיים.אילו החיים האמיתיים.כך המתבגרים של היום.ועלינו ,המורים,להתמודד עם השינויים הללו,וודאי שלא להילחם בהם אלא לרתום אותם לצורכינו.ובניגוד לכותרת שהופיעה היום באחד העיתונים כי המורים ברמה גבוהה והתלמידים לא,אני לחלוטין לא מסכימה עם אמירה זו המצביעה על אי ראיית השינויים הללו.לטעמי,הילדים והנוער ככלל לומדים המון אך בדרכים לא קונבנציונליות,באמצעות חשיפתם לכל הטכנולוגיות המוצעות להם,ואוכלוסיית המורים אינה מדביקה את הפער,וחלקם אכן לא רלוונטיים עבור תלמידיהם ולצערי לא ירחק היום בו לא יוכלו לתקשר עימם.
היה לי מאד מאתגר לדעת כי תלמידיי ואני מדברים באותה שפה,וכי אני יכולה להבין על מה בדיוק הם מדברים.
ולסיום אנקדוטה מקסימה המגוללת כל מה שאמרתי וחשבתי לכדי נרטיב אחד מתוחכם:בדרום אפריקה השיקה סוכנות בלונד 2.0 הישראלית פעילות ממוקדת לקהל יעד צעיר במטרה לחבר בין חברת HP לעולם הלימודים וביה"ס.הגולשים העלו סיפורים מרתקים ומוזרים בהקשר ליום הראשון בבית הספר.נאמר שהיה על כל אחד מאיתנו לעשות זאת ברגע זה-האם פשוט הדבר?ממש לא.אז אנשי התוכן של הסוכנות המדוברת,המבינים את עוצמתה של המילה הכתובה,הבינו זאת,והעצימו את כוחה של המילה בסביבה הדיגיטלית.מה הכוונה? מבין הסיפורים שהועלו ע"י הגולשים ,אלו שזכו להכי הרבה לייקים היו גם הזוכים ,איך לא, במוצרים כמו מחשבים ניידים מתוצרת החברה המסחרית עליה דובר.
אם נחשב לרגע קט,מדובר בפעילות תוכן פשוטה, אך בצידה רעיון גאוני בשיווק ,משולב בהבנת קהל היעד החי את החיים האמיתיים - בסביבה הדיגיטלית.
שנה מאתגרת,מלאת סיפוק ועשייה משמעותית לכולנו.ורק בריאות אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה