הצעד הראשון במסע אל בחינת בגרות מתוקשבת

"תמונה שווה אלף מילים"....ואל תתנו לעצמכם לטעות-אני הילדה הקטנה באדום.וכך אני מרגישה שמחה וטובת לב על האייפד שקבלתי מבעלי חסר הקרחת,העניבה והחיוך הזועף...גם הוא שמח וטוב לב על האייפד והמלחמה בבית החלה.נראה מי יישבר ראשון ויוותר לאחרים.וזו עוד אחת מהשלכות לימודי התקשוב על חיינו כמשפחה.החשיפה לכלים הטכנולוגיים ולאפשרויות הגלומות בהם,והתמונה מגלמת בהומור את התחושות המתלוות לכל החידושים הנגזרים מחווית השימוש בטכנולוגיה.
ומכאן,למרות שציינתי בסוף הפוסט הקודם שלי כי אתייחס למר אנדיאס שלייכר,איני יכולה שלא התייחס לאירוע מחולל שינוי מבחינתי ומבחינת מערכת החינוך ככלל.השבוע נכחתי בהשתלמות מורים בתחום הדעת שלי - תקשורת,בה נכחו עשרות מורים מרחבי הארץ.אחד השינויים המטלטלים את המערכת הם ללא ספק שילוב הטכנולוגיה.בשנה שעברה נערך נסיון להפוך את בחינות הבגרות בתקשורת למתוקשבות,ומכלל בתי הספר אליהם הוצגה הפנייה,מסתבר שהייתי המורה היחידה שנענתה לאתגר,והנסיון לצערי לא יצא לפועל.כאשר פנו אליי בשנה שעברה זוכרת אני את תחושת הריגוש שאחזה בי נוכח האפשרות ליישם צעד חדשני ולהפוך את התיאורייה המלווה את לימודינו לשינוי בפרקטיקה ובחשיבה המלווה את תוכנית הלימודים בתחום הדעת שלנו.
במהלך ההשתלמות העלה שוב המפקח את הצורך המחוייב בשינוי זה-הפיכת בחינות הבגרות למתוקשבות,והדבר העלה רחש ואי-נוחות בקהל המורים,ואני יכולה להעיד על עצמי שהייתי חשה בדיוק כמותם בנקודת הזמן הזו לפני שנה,בטרם החלתי את לימודיי.באותו רגע חשתי שאולי זה הייעוד בלימודיי-להוות השגרירה אשר תנחיל את השינוי ותהא לעזר ולסיוע בהטמעתו בבתי הספר.גייסתי קורטוב של בטחון עצמי ופשוט שטחתי את הרציונאל של החשיבות בקיום בחינות מתוקשבות ובהיכולת להפוך את בחינת הבגרות לעניין מרתק וחוויתי באמצעות שילוב סרטונים וקטעי מקור עדכניים ורלוונטיים וכיו"ב במקום טקסטים שנס ליחם מרגע כתיבתם ועד קיום הבחינה,בשל חוסר אקטואליות.תקשורת זהו המקצוע בהא הידיעה לשילוב קטעי מקור עדכניים ורלוונטיים.
גם בשיעוריי כיום זהו השינוי המהותי-עדכניות ורלוונטיות בדוגמאות בהקשר לחומר הנלמד,ולכן אין שיעור אחד הדומה לקודמו.ובכך מסייעת לי הטכנולוגיה.
והניסוי יוצא לדרך.המפקח על טכנולוגיות התקשורת במשרד החינוך הטיל עליי את האחריות לסייע ל-20 בתי ספר אשר יטמיעו את השינוי כבר השנה ,דבר הדורש גם חשיבה מחודשת אודות הידע הנדרש בבחינה והאפשרות ליישמו.זהו חידוש מבטיח ופורץ דרך,ולמרות הקשיים שאתקל בהם בדרך,אני מאושרת על כי נפלה בחלקי הזכות להיות אחת מפורצות הדרך -אל עתיד חדשני הצועד ברוח הזמן ובכך נאדיר את המקצוע שלנו,ואת הרלוונטיות של ביה"ס עבור התלמידים.
סיום מעגלי-חוזרת אל התמונה בראשית הפוסט-הדברים הללו שמחזיקים הילדים בתמונה הם הם הרלוונטיים עבורם,כל חייהם ואינם יכולים לשרוד בלעדיהם.(למורת רוחו של האב,וגם חוסר הבנתו את המציאות)
מדוע שלא נרתם את הכלים הללו לצרכינו הלימודיים-הוראתיים?וכבר מדובר על כך שהסמארטפון האישי יהווה את מאגר המידע של התלמיד וחיבורו לכל מסך מחשב אקראי יאפשר את הלמידה האופטימלית המיוחלת.
נאמין,נעשה ונצליח!