עולם התקשורת והאינטרנט, הפייסבוק והיו-טיוב הוא העולם החברתי של ילדינו ותלמידינו בימים אלו, עולם שבו הפצת המידע ומהירות העברת שמועות הוא מיידי ואף הרסני. לפני יומיים צפיתי עם ילדיי שלי ,בהצגה שפשוט לא יוצאת לי מהראש...
אני צופה בהצגות וסרטים רבים, ומודה שלא קורה לי לעיתים קרובות מידי, שאני נותרת ללבן ביני ובין עצמי את התובנות העולות מהויז'ואלס בהם צפיתי. ההצגה "ליפול ברשת" הינה הצגה כואבת ונוקבת המתארת סיטואציה קשה של חרם חברתי הנוצר בשל רשת האינטרנט ככלל והפייסבוק בפרט. כיצד מתמודדת הנערה עם החרם? מה תפקיד ההורים והאם הם יכולים לסייע? מה אנו בכלל יודעים על פעילות ילדינו ותלמידינו בפייסבוק ובאינטרנט בכלל? ושאלת השאלות - מה צופן לנו העתיד, לאן פנינו...?
בהקשר זה, קראתי לפני מספר ימים על המונח החדש ההולך ותופס תאוצה, ואף נותן את אותותיו.
FAILBOOK.
האסוציאציה הראשונה העולה במוחינו היא כמובן פייסבוק, אך להבדיל FAIL משמעו כישלון, וכאן התופעה המסתמנת - "לא כל הנוצץ זהב", וגם ברשת החברתית שיש לה יתרונות כו רבים, המקדמת פתיחות וקשרים חברתיים שלא היו מתאפשרים לולא הרשת, גם לפתיחות זו יש בד בבד עם היתרונות - חסרונות רבים. ואולי ככל שעובר הזמן והטכנולוגיה נותנת את אותותיה - אולי החסרונות עולים על היתרונות?
הכינוי FAILBOOK מתאר את הכישלונות הנוצרים ברשת חברתית - מחרם חברתי על ילדה בכיתה, ועד כישלון קבלת המועמד לעבודה.
בסמסטר שעבר למדנו עם ד"ר אלון הסגל כי מעסיקים פוטנציאליים אוספים מידע על מרואיינים לעבודה מתוך עמוד הפייסבוק שלהם,למדים על אישיותם מתוך מערכת הקשרים שלהם עם חבריהם בפייסבוק,מה שייתכן ומסביר את ההגדרות החדשות לפרטיות ופתיחות בעולם הוירטואלי.
בחודש האחרון נרשמה בארה"ב ירידה של 6 מליון במספר המשתמשים בפייסבוק.בבריטניה בהתאמה נטשו את הרשת 100 אלף משתמשים.
ובחזרה לתובנות לאור הצפייה בהצגה,ובהתחשב בנתונים שהבאתי לעיל:
שימוש מושכל במחשב,ברשת,בפייסבוק,וביו-טיוב הינם מחוייב המציאות.מחד גיסא,חינוך לגלישה נכונה ובטוחה תוך היכרות עם הסכנות האורבות ברשת על כל הסביבות הטמונות בה,מעורבות ההורים והמורים בחייהם המקוונים של הילדים והתלמידים-בתכנים ברשת,בחירה בקבוצות נכונות בפייסבוק, ומאידך גיסא,נסיון לשמר ערכים כמו נגישות ופתיחות בלא לחטא באקסהיביציוניזם.
מסך ענק על בימת תאטרון בדמות מסך המחשב,שלש מילים ממלאות את החלל:"חרם על לולי",ואנוכי-צופה תמימה שנותרה עם התמונה ,צרובה על לוח ליבי.
אני צופה בהצגות וסרטים רבים, ומודה שלא קורה לי לעיתים קרובות מידי, שאני נותרת ללבן ביני ובין עצמי את התובנות העולות מהויז'ואלס בהם צפיתי. ההצגה "ליפול ברשת" הינה הצגה כואבת ונוקבת המתארת סיטואציה קשה של חרם חברתי הנוצר בשל רשת האינטרנט ככלל והפייסבוק בפרט. כיצד מתמודדת הנערה עם החרם? מה תפקיד ההורים והאם הם יכולים לסייע? מה אנו בכלל יודעים על פעילות ילדינו ותלמידינו בפייסבוק ובאינטרנט בכלל? ושאלת השאלות - מה צופן לנו העתיד, לאן פנינו...?
בהקשר זה, קראתי לפני מספר ימים על המונח החדש ההולך ותופס תאוצה, ואף נותן את אותותיו.
FAILBOOK.
האסוציאציה הראשונה העולה במוחינו היא כמובן פייסבוק, אך להבדיל FAIL משמעו כישלון, וכאן התופעה המסתמנת - "לא כל הנוצץ זהב", וגם ברשת החברתית שיש לה יתרונות כו רבים, המקדמת פתיחות וקשרים חברתיים שלא היו מתאפשרים לולא הרשת, גם לפתיחות זו יש בד בבד עם היתרונות - חסרונות רבים. ואולי ככל שעובר הזמן והטכנולוגיה נותנת את אותותיה - אולי החסרונות עולים על היתרונות?
הכינוי FAILBOOK מתאר את הכישלונות הנוצרים ברשת חברתית - מחרם חברתי על ילדה בכיתה, ועד כישלון קבלת המועמד לעבודה.
בסמסטר שעבר למדנו עם ד"ר אלון הסגל כי מעסיקים פוטנציאליים אוספים מידע על מרואיינים לעבודה מתוך עמוד הפייסבוק שלהם,למדים על אישיותם מתוך מערכת הקשרים שלהם עם חבריהם בפייסבוק,מה שייתכן ומסביר את ההגדרות החדשות לפרטיות ופתיחות בעולם הוירטואלי.
בחודש האחרון נרשמה בארה"ב ירידה של 6 מליון במספר המשתמשים בפייסבוק.בבריטניה בהתאמה נטשו את הרשת 100 אלף משתמשים.
ובחזרה לתובנות לאור הצפייה בהצגה,ובהתחשב בנתונים שהבאתי לעיל:
שימוש מושכל במחשב,ברשת,בפייסבוק,וביו-טיוב הינם מחוייב המציאות.מחד גיסא,חינוך לגלישה נכונה ובטוחה תוך היכרות עם הסכנות האורבות ברשת על כל הסביבות הטמונות בה,מעורבות ההורים והמורים בחייהם המקוונים של הילדים והתלמידים-בתכנים ברשת,בחירה בקבוצות נכונות בפייסבוק, ומאידך גיסא,נסיון לשמר ערכים כמו נגישות ופתיחות בלא לחטא באקסהיביציוניזם.
מסך ענק על בימת תאטרון בדמות מסך המחשב,שלש מילים ממלאות את החלל:"חרם על לולי",ואנוכי-צופה תמימה שנותרה עם התמונה ,צרובה על לוח ליבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה