בצלצול לא התרתי לתלמידים להיכנס ובקשתי שלושה מתנדבים.כל השלושה -כוסו עיניהם במטפחת,ויתר התלמידים נכנסו לכיתה בלא לומר דבר על מצבה.בקשתי מכל מתנדב בתורו פשוט לעבור כשעיניו מכוסות כמובן מצד אחד של הכיתה לקצה השני,כאשר התלמידים עומדים ליד הקיר ולא עושים דבר.התלמיד הראשון נתקל כמובן בשולחנות ובכסאות,חש חוסר אונים מוחלט ולא הצליח לסיים את המשימה.התלמיד השני קיבל סיוע מילולי בלבד של הדרכה מצד תלמיד רואה,מה שהקל עליו לסיים את המשימה,ואילו התלמיד השלישי קיבל סיוע פיסי של מתן יד וצעידה לצידו עד ההגעה למטרה.
ומדוע אני משתפת את קוראיי בכך?כשחזרנו למליאה,סדרנו את הכיתה ,כל תלמיד מהשלושה סיפר את שחווה וכולם כאחד ציינו את האסוציאציה לעולם העיוורים,חוסר האונים והצורך המחוייב בעזרה מהאחר.עצם העלאת החוויה הרגשית היוותה כר נינוח ומוצק כאחד לתחילתו של לימוד סיפור חדש העוסק בתחושות הקשות של אדם בהיותו עיוור.אין ספק שלימוד באופן שונה,היציאה מהשיגרה ושבירת המוסכמות ממחישה ומאפשרת למידה קונסטרוקטיביסטית.ובדיוק באותה אוריינטציה ואסטרטגיות משתמש המורה המשלב ייצוגי ידע דיגיטליים/חזותיים באופן הוראתו.
אחת מאהבותיי הגדולות היא קלנוע,ואני מעידה על עצמי כי בכל הזדמנות אני מאושרת לצפות בסרט טוב שיטמיע בי משהו,ויוסיף נדבך לחיי.לכן השיעור שהעבירה ד"ר ליאת אייל המצויינת בנושא "הוראה מהסרטים" כה דיבר אליי והעצים את המוטו לאורו אני מלמדת בעצמי:להסתכל על דברים בדרך אחרת,להשתמש באלמנט ההפתעה,להתנסות,ליצור התלהבות.והכי חשוב-לחשוב מה יתחבר לעולמם של תלמידינו בצורה האופטימלית.הבחירה של ד"ר ליאת אייל בקטע מן הסרט "ללכת שבי אחריו"עם רובין ויליאמס המדהים הזכור לכולנו גם מ"בוקר טוב וייטנאם",היתה מעולה וקלעה למטרת-העל:שימוש בסרטו במהלך שיעור,מסייע להמחשת הנושא,הרעיון הנלמד.מבחינה דידקטית קטע זה מתאים לתחילת השיעור,ובאותו רגע חשבתי לעצמי כי כך אפתח את השיעור הראשון שלי בשנה"ל תשע"ב,במטרה להביא את תלמידיי להבנה כי ככל שיהיו יותר יצירתיים חריגים בקו המחשבה ופורצי גבולות בפרוייקטי הגמר שלהם בתחום הפרסום החברתי,כך ייחשבו לפורצי דרך ויזכו להכרה והצלחה ברמה ארצית,כפי שזכו תלמידיי בשנים האחרונות.
הנני מסכימה לחלוטין עם דייל שוידאו ותמונות תורמים לתהליך ההבנה והמוטיבציה גדלה לאור זאת.ובהקשר לכך רק אתמול נחשפתי לנתונים מדהימים אודות הרשת החברתית של גוגל+,אשר צירפה 10 מיליון משתמשים בשבועיים.רק ב-32 השעות האחרונות שקדמו לפרסום הנתונים,נוספו 2.2 מליון משתמשים חדשים לרשת.השאלה הנשאלת :כיצד אדם שכל נכסיו בפייסבוק-הפרופיל שלו,מעגל החברים,התמונות,נכסי המידע,כל האפליקציות דוגמת משחק החווה ודירוג הסלבריטאים-כיצד כל אלה שאינם מידע נודד,יוותרו מאחור ובעליהם ינדדו לרשת חברתית אחרת רק בשל היישומים של גוגל וחווית הגרירה שמספקת הסביבה?
הנתון לפיו גוגל+הזניקה את שווי החברה ב-20 מיליארד דולר,מעיד מן הסתם על הפוטנציאל שצופים לה,וגם לסקר לפיו 60% מעידים כי הצ'אט של גוגל טוב משל פייסבוק יש משמעות עבור כל האנליסטים.אולם אני בדיעה,אולי דעת מיעוט,כי אדם המחובר רגשית לחומרים ויזואליים שלו כגון אלפי תמונות,קטעי וידאו,ובשם הכולל - ייצוגי ידע חזותיים/דיגיטליים ,לא יוותר עליהם בהינף הזזת עכבר.וכמו בכל חידוש,רק ימים יעידו.ובמקרה שלנו-שעות יעידו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה